חינוך למנהיגות (א)

בשנים האחרונות חדר נושא חדש בשיח החינוכי: החינוך למנהיגות. כנגד תופעת “הראש הקטן” ותופעת ההתכרבלות האגוצנטרית בתוך העצמי (דאגה ל”אני” ותו לא)” עלתה הדרישה לחנך את ילדינו למנהיגות” שלא יסתפקו בדאגה לרווחתם האישית אלא יגלו אחריות לסביבתם ויובילו שינויים ברוכים בחברה. מגיל צעיר” יתחנך הילד/הנער להיות מנהיג. האם כל אחד נולד להיות מנהיג?! זוהי שאלה שנתנו עליה החוקרים את הדעת. החוקרים חלוקים בדעתם כיצד הופך אדם למנהיג – האם זה תלוי בתכונות מוּלדות ובכישורים טבעיים או שזה תלוי בלמידה ורכישה של מיומנויות ואסטרטגיות הנהגה.
אל מי פונה החינוך למנהיגות? יש הסבורים שהוא פונה אל קבוצת בני הנוער שיש להם פוטנציאל להפוך למנהיגים. אף שהם מיעוט” חייבת החברה להשקיע בהתפתחותם מפני שהיא זקוקה למנהיגים טובים וראויים. כל עם וכל חברה זקוקים למנהיגים” לכן אסור לחסוך בכל מאמץ שעשוי לקדם את צמיחתם של מנהיגים. זה היה נכון בעבר ויהיה נכון גם בעתיד” אבל בימינו זהו צורך בוער מפני שנוצר משבר מנהיגות בחברה הישראלית. זה מחייב אותנו להשקיע מאמצים רבים בפיתוח מנהיגות ראויה ומוצלחת. אין כאן המקום לדון ברקע ובסיבות למשבר המנהיגות ובפתרונות כיצד להתגבר עליו” מפני שמוסכם על הכול שהפתרון עובר דרך פיתוח שכבה רחבה של צעירים מוכשרים בעלי יכולות הנהגה. לכן גם אם החינוך למנהיגות פונה אל קבוצה קטנה של בני נוער אין לוותר עליו מפני שהוא חיוני.
אבל” יש הסבורים שהחינוך למנהיגות איננו פונה לקבוצה מיוחדת של בני נוער אלא לכלל בני הנוער” מפני שכל אחד ואחד מסוגל להיות “מנהיג” בתחום מסוים ובהיקף מצומצם” ולהוביל שינויים אחדים בסביבתו הקרובה. סימן לדבר: שרי העשרות שמינה משה רבינו. שרי העשרות היו מנהיגים מקומיים שהיו אחראיים על עשרה אנשים!
מהו דפוס המנהיגות הרצוי? בחז”ל (ערכין דף יז א) מובאת מחלוקת בין רבי לחכמים על טיב היחס בין המנהיג לעם. “חד אמר: דור לפי פרנס” וחד אמר: פרנס לפי דורו”. כלומר” האם הדור דומה לפרנס” או להפך – הפרנס דומה לדור. שואלת הגמרא: מה פירוש דומה? מהו תוכן הדמיון? תחילה מציעה הגמרא שהדמיון הוא ב”מעליותא” (“חסידות” רש”י)” “דמר סבר: אי מעלי דרא מעלי פרנס” ומר סבר: אי מעלי פרנס מעלי דרא”. מוסכם שקיימת התאמה בין הרמה הרוחנית של הפרנס לזו של הדור” המחלוקת היא: מי הגורם הקובע את המעלה הרוחנית – הפרנס או הדור?
אבל הגמרא דוחה הסבר זה מפני שבתולדות עם ישראל היו דורות רבים שבהם היו קיימים פערים רוחניים עמוקים בין הפרנס לדור. המלך צדקיה היה צדיק ודורו היה רשע. לעומת זאת” המלך יהויקים היה רשע ודורו היה צדיק. מסביר המהר”ל שאין הכרח שתהיה לפרנס ולדור אותה רמה רוחנית” מפני שהרמה הרוחנית של הדור איננה תלויה במלך ובפרנס המתפקדים כהנהגה מדינית וחברתית ולא רוחנית. מי שמשפיע על המעלה הרוחנית של הדור זו הסנהדרין שהיא ההנהגה הרוחנית בעם ישראל. ניתן להציע הסבר אחר: לשם עיצובה של רמה רוחנית יציבה עדיף איזון בין הדור לפרנס על פני זהות ביניהם. אם הדור מושך לכיוון אחד” ההשגחה האלוקית תמנה פרנס שמושך לכיוון ההפוך על מנת ליצור איזון. אם הדור והפרנס יצעדו באותו כיוון” תיווצר הקצנה שתסכן את קיומה של החברה. לכן” בתחום הרוחני לא תמיד קיימת זהות בין הפרנס לדור.
לאחר שנדחה הפירוש הנ”ל” מציעה הגמרא פירוש אחר: הזיקה בין הפרנס לדור היא “לענין תוקפא [= כעס] וניחותא [נוח לרצות. רש”י]”. כלומר” נדרשת התאמה באופי בין הפרנס לדורו. מדוע? מפני שהאופי קובע את איכות התקשורת. אם הפרנס ודורו ישדרו באותו גל” תתפתח תקשורת בריאה וזורמת ביניהם. ולא – ייווצר נתק מסוכן. מהו “סגנון” של הנהגה? זה יובן על ידי דוגמאות לסגנונות הנהגה: סגנון רך מול סגנון תקיף” סגנון פרקטי מול סגנון אידיאולוגי ומחשבי” הכרעה מהירה מול תהליך” ראיה לטווח ארוך מול ראיה לטווח קצר. אם המנהיג והציבור לא יהיו בעלי אותו אופי ולא ישדרו באותו גל” ייווצר קצר תקשורתי ביניהם אשר יביא להתנגשות הרסנית.
אך טרם ירדנו לסוף דעותיהם של רבי וחכמים” האם הדור לפי הפרנס או הפרנס לפי דורו. הדעה ש”הפרנס לפי דורו” מובנת מאוד – הפרנס משרת את הדור לכן הוא צריך להתאים את עצמו אל דורו. אבל” הדעה ש”הדור לפי הפרנס” איננה מתיישבת על הדעת!
נדמה שמחלוקת זו משקפת שתי תפיסות של מנהיגות. א. הראשונה רואה את המנהיג כאדם המורם מהעם” המציב בפניהם אידיאל גבוה שאליו הם אמורים לטפס. הוא משמש כמגנט חזק המושך את כולם אליו. הצלחתו נמדדת לפי מידת התקרבות העם לדרכו” להנהגותיו” לשיטתו ולמידותיו. הוא מגדל-אור שלאורו ילכו רבים. ב. השנייה רואה את המנהיג כאדם שתפקידו לפתח את הכישורים הרבים שטמונים בעם. הציבור מחזיק בתוכו אוצר בלום של כשרונות שונים ומגוונים. תפקידו של המנהיג להוציא אותם מן הכוח אל הפועל. (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.