גבע ראפ.
“והגדת לבנך” ו”את פתח”
חובת האב פה קצת “ניפתח”
פסח בא” חג התהוותנו”
“והגדת לבנך” – הוא גם חג החינוך של עמנו
אז” הבה נפיק כמה יסודות
מיותר מאלפיים שנה של קריאת-הגדות:
ראשית – מיהו המרכז בחדר?
מי מהמסובים הוא עיקר הסדר?
מחד – האב” היושב בראש
(הרי עליו מוטל לדרוש)
מאידך – הילדים” שהכל פה לכבודם
לוודא שישאלו” ושאף’חד לא נירדם
ובאמת – דבר ה’ פה” והולדת האומה
ודברי חכמינו” ותהליכי ההקמה.
ובכן”
יתכן”
שהיסוד הראשון בחשיבותו –
ענווה” הקשבה” ועם-ישראל בהתהוותו.
וכמובן – אהבת ה'” ואהבת האומה
ולאורם ולמענם – אהבת-התורה והכרת ערך מקומה.
כמה נפלא” כשהאב אינו כפייתי
לעורר שאלה – זה חיבור אמיתי
אהבה עוטפת – היא ביסוד כל חינוך מצוי
שהילד ירגיש אהוב” שייך” רצוי
וגם אם – “מה העבודה הזאת לכם” – ישאל
יברר לו האב” כמה הוא חלק מהכלל:
לו באמת היית רשע – לא היית נגאל”
עצם זה שאתה פה” סימן שאתה מסוגל.
“אוהב ה’ אותך” בתוך כל ישראל עמו”
עד שגם הילד יגיע להכרה” ושיראה את עצמו:
כאילו הוא יצא” ושגם דורו ראוי
על היסוד הזה” של אהבה ואמונה” הכל בנוי
יותר מאשר כל תוכחת מגולה.
יותר מכל תביעה לרכישת מעלה.
כי כל מה שבא באופן תובעני חיצוני”
יוצר בדורנו חיצוף מרדני.
הן דורנו מתקרב ל: “ונתתי בכם לב בשר”” שהמשמעות:
“הבוסר בדברי חברו” וחותר לעצמיות.
אז דווקא האב” אם פועל נכון” בענווה
יכול-להיות וצריך-להיות מי שבונה את בנו – באהבה
עד שכאשר ה’ מתגלה בקול למשה” לשמואל”
וצריך פה עוצמה” אך גם שלא ייבהל –
הקול הנשמע הוא קול מחייב-גם-חביב
איזה קול? – לא אחר… קולו של אביו.
והאם” שבחכמה בונה את ביתה” אל-נכון
בחכמתה תנתב את האב למקומו הנכון
תעורר לקשר” תחבר” תרכך
תוודא שאין נתק” שאינו מידי מתחכך
אם “מוסַר” האב – זה “מוסרות” ו”ייסורים””
תביעות-דורשניות ומכלול של איסורים
תוביל האם את האב להפריח” לא לכתוש
זו תורת אימו של הבן – אשר אותה לא ייטוש.
כי “מוסַר” הוא גם משורש “מֶסֶר”” מגמה
האב קובע את רוח-הבית” לאן” וגם – למָה
הערכים” האידיאלים” הרוממות” המגמות
ואחר כך – מהאמא – ההדרכה” ההתאמות.
נזכור כולנו את החשוב והמובן
גירסא דינקותא היא התשתית של הבניין
ומה היא – לא רק כמות-שינון-ידיעות
אלא – החיבור” האהבה” הכבוד
רוממות היחס אל הקודש” באהבת עמו ונחלתו
אשר בחר בנו מכל העמים” ונתן לנו את תורתו
אשר פסח על בתינו – ובהם הופיע והציל
ואשר ממש בתוכנו – שכינתו מאציל
ואשר מהבל טהור של תינוקות” שאין בו חטא
כל האומה המיוחדת הזו – קמה ונבנית!