אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ…
לֹא פַּעַם בִּקַּשְׁתַּנִי לַעֲשׂוֹת כָּךְ
וּלְפֶתַע שָמַעְתִּי:
– לֹא כָּךְ!
“לֹא כָּךְ!” –
הַאִם הוּא דָּבָר מֻכְרָח
אוֹ קוֹל אָנוֹכִי שֶׁמִּתּוֹכִי בָּרַח
וְלָבַשׁ אִצְטְלָה שֶׁל צַו אֱ-לֹהִי
הַמֵּקֵל עַל חַיַּי” וְלֹא הִיא?
וְאוּלַי “לֹא כָּךְ!”
הוּא אָמְנָם צַו מֵאִתּוֹ יִתְבָּרָךְ
הַמְּבַקֵּשׁ לִפְקֹחַ לִי אֶת הָעֵינַיִם
וּלְהָבִין שֶׁאֲנִי רוֹאָה רַק סֵדֶר – בֵּינַיִם
בְּעוֹד שֶׁסֵּדֶר חָדָשׁ מִתְרַחֵשׁ תָּמִיד
עַל יְדֵי מִי שֶׁאֶת הָעוֹלָם מַעֲמִיד?
כִּי מִי שֶׁמְּחַדֵּשׁ דְּבַר עֵת בְּעִתּוֹ
מַעֲשֶׂה בְּרַאשִׁית
אוּלַי מְבַקְּשֵׁנוּ לְהִדָּבֵק בְּמִדָּתוֹ
לְהָאֵט וּלְהַבִּיט
בְּעַיִן חֲדָשָׁה אֶל גִּלּוּי הַתַּכְלִית
וְעַל יָדָהּ לְהָבִין שֶׁגַּם הָאִי-אֶפְשָׁרִי
אֶפְשָׁרִי – מֵאִתּוֹ
וְאֶפְשָׁר שֶׁנַּגִּיעַ אֶל אַבְרָהָם –
בְּמַדְרֵגָתוֹ.
