He

Fr

Es

Ru

En

הבית היהודי ובתי המדרש

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

בלעם הרשע ביקש לקלל את ישראל והקב"ה הפך את הקללה לברכה" על כך אמרו חז"ל: מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם (רש"י). אחת הברכות היותר מפורסמות של בלעם היא ברכת: "מה טובו אהליך יעקב"" ונאמרו עליה שני פירושים" האחד שהכוונה היא ל"בית היהודי" כמו שאמרו חז"ל (ב"ב ס א) על הכתוב: "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" ושאלו בגמרא: "מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה" אמר: ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה" ורש"י בפירושו קושר זה לכתוב: "מה טובו אהליך יעקב – שראה פתחיהן שאינן מכוונים זה מול זה". הבית היהודי הוא הערובה הבטוחה לקיום היהדות. בהסבירו את מצות "איש וביתו" בהדלקת נר חנוכה מבאר הראי"ה בספרו "עין איה" (שבת פ"ב אות ז) כי "בחיי המשפחה מוכר האור העברי הטוהר והצניעות" האמונה וכל המידות המסתעפות מזה לטובה" ואת זה ביקשו היוונים לעקור. ומפני זה תיקנו חכמים שהמצווה אינה אישית אלא משפחתית" "איש וביתו"" כדי להעלות על נס את חשיבות המשפחה היהודית. לפי הפירוש הזה גם בלעם הכיר בחשיבות המשפחה היהודית ולכתחילה ביקש לקלל אותה" והקב"ה הפך את הקללה לברכה" ויצא ממנו השבח: "מה טובו אהליך יעקב". הפירוש השני קושר את האהלים לבתי מדרשות ובתי כנסיות" כמו שמובא בפסיקתא: "מה טובו אהליך – אלו אהלים של תורה". והספורנו בפירושו לתורה מאריך וכותב: "אהליך הם בתי מדרשות כענין 'יושב אהלים'" ומשכנותיך בתי כנסיות ומקדשי א-ל המיוחדים לשכן שמו שם ולקבל תפילת המתפללים. ואמר: 'מה טובו' כי לא בלבד הם מטיבים לעוסקים בם אבל מטיבים לכל האומה". ואכן בתחילת סידור התפילה מובא: "כשיכנס לבית הכנסת יאמר: מה טובו אהליך יעקב . . . ".

ושני הפירושים אינם חולקים אלא משלימים זה את זה: בית המדרש והבית היהודי הם שני עמודי היסוד של העם היהודי" אך לא כשני דברים נפרדים שכל אחד מהם הוא עולם לעצמו" אלא שני רעים שכשניהם יחד הם מגלים את החיים האמיתיים. והדברים אמורים לא רק לגבי התלמיד הצעיר הנשלח מהבית אל הישיבה להתחנך" שהצלחתו החינוכית לא תהיה שלמה אלא רק כאשר ההתנהלות והאווירה של הבית לא יסתרו את הערכים והתכנים שהתלמיד מקבל בבית המדרש. ומאידך אסור שבית המדרש יחנך לניתוק והתנכרות של התלמיד מבית הוריו ומהוויית החיים המשפחתית" שהתלמיד הבא הביתה יהיה מעורב עם הבריות" כאיש מן הישוב. כמו כן אל לו לראש הישיבה להיות תחליף של האבא" ואל לה לישיבה לקחת את מקומו של בית אבא. רק בהרמוניא בין השניים יכולים אנו לומר: "מה טובו אהליך יעקב". והוא הדין לגבי האיש המבוגר" זה שהקים בית בישראל" גם אצלו אסור שהמעבר מבית המדרש למסגרת הקמת משפחה תגרור עמה התנכרות לעברו הישיבתי" אדרבא בית המדרש הוא ההכנה לחיים היהודיים" וכך מבאר הראי"ה את התפילה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא" וכך הוא מסביר: "שתהיה יראת החטא מעורבת עם החיים". כי יש אנשים שיש בהם יראת חטא אבל רק בהיותם מתרחקים מהמון החיים ושאונם" וכאשר יבואו בחברת החיים" במפעלים ובעסקים" תסור מהם יראת החטא" מפני שיראת החטא שלהם אינה משולבת עם החיים. ועל כן הבקשה היא שיראת החטא של האדם תהיה בתוך חיי המעשה עצמם. כמו שאמרו (יומא עא): על הכתוב: "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" – זה מקום שווקים.

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
'הבן יקיר לי אפרים' : תשובה מחאה וחסדים – הרב אייל ורד
'הבן יקיר לי אפרים' : תשובה מחאה וחסדים - הרב אייל ורד
play3
בית המדרש
'ארצות הברית..' – על  פרשת ניצבים כהכנה לראש השנה – הרב אייל ורד
'ארצות הברית..' - על פרשת ניצבים כהכנה לראש השנה - הרב אייל ורד
play3
בית המדרש
איך מתקנים כלים שבורים – שיעור מיוחד לשנה החדשה – הרב חגי לונדין
איך מתקנים כלים שבורים - שיעור מיוחד לשנה החדשה - הרב חגי לונדין
play3
בית המדרש
המצוה לזכור את מעשה עמלק
המצוה לזכור את מעשה עמלק
4 דקות
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x