‘האמון והאמונה’ (ב)

מחאה של תיקון
ראינו בשבוע שעבר שהקב”ה מאמין בטוב הגלום בתוכנו ובעולם ומתוך כך אנו מאמינים בעצמנו ובעולם. אולם לא די באמונה” צריך מעשים. הפעם נברר איך ראוי להגיב כשרואים כשאין העולם מתוקן? כיצד ראוי להביע מחאה כאשר מתחולל חוסר צדק בעולם?
הקב”ה חפץ במחאת האדם
בפרשת וירא לפני הפיכת סדום נאמר: “וַה’ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?” (בראשית יח” יז). מדוע מספר הקב”ה לאברהם על מה שהוא עומד לעשות?
הרב יונתן זקס” בעבר הרב הראשי לבריטניה” משיב על השאלה בספרו ‘לרפא עולם שבור’: הקב”ה מספר לאברהם כדי להזמינו להגיב ולהתפלל במחאה על חוסר הצדק והמשפט שבהריסת עיר שלמה. הקב”ה גם מדריך את אברהם באילו מילים עליו למחות “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”. ואכן כך אברהם עושה ומשתמש במילים צדקה ומשפט בהטיותיהן השונות שבע פעמים בתפילתו: “חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט” (שם כה).
אין ספק שישנו צדק אלוקי ולעיתים בהסתכלות לעבר אנו יכולים להבין מעט ממנו” אך הקב”ה רוצה שנחיה את חיינו מתוך צדק אנושי כי “לא נתנה תורה למלאכי השרת” (ברכות כה” ב) וכן “דיברה תורה כלשון בני אדם” (סנהדרין נו” א). הרב זקס כותב “בכך שברא את האנושות הטיל עליה אלוקים את הזכות ואת החובה לראות את הדברים מנקודת מבט אנושית” (שם). ולכן הקב”ה קורא לנו לקרוא תיגר ולמחות על כל דבר שאינו מתנהל לפי הצדק האנושי.
מחאה של תיקון
ומה התועלת במחאה?
מחאה ממחישה את הכאב ומניעה אותנו לפעולה. אנו שותפים לקב”ה בתיקון עולם ולכן” כשעדים לחוסר צדק אנו שואלים איך ייתכן שבעולמו של הקב”ה יהיה עוול ורשע” וגם מנסים לעשות הכול לשנות את העולם לטובה.
הרב זקס מביא בספרו ‘רדיקליות אז” רדיקליות עכשיו’ את המדרש הבא: “אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת” אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג” הציץ עליו בעל הבירה” אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג” הציץ עליו הקב”ה ואמר לו אני הוא בעל העולם” (בראשית רבה פרשה לט).
אברהם מתבונן בעולם ורואה שיש חוסר צדק ולהבות של רשע בעולם ואינו מבין איך ייתכן שהקב”ה לא מכבה את הלהבות. ולכן הוא שואל “תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג?” כלומר” היכן הקב”ה כשיש עוול בעולם? והקב”ה עונה לו “אני הוא בעל העולם”. הרב זקס שואל איך הקב”ה משיב בדברים האלו על השאלה של אברהם? נראה שמשאיר אותו ללא מענה! אלא משיב הרב זקס” שהקב”ה בנה את הארמון” אך האדם הצית בו אש ורק האדם יכול לכבות את הלהבות. ולכן נדמה שהקב”ה קורא לאברהם להיות שותף בתיקון העולם. המסר הוא שאין זה מספיק שהאדם ימחה על אי-צדק” אלא עליו גם לתקן.
שליחותו של גדעון
דוגמא נפלאה לרעיון ‘מחאה של תיקון’ בספר שופטים. המדיינים היו נוהגים לפשוט על ערי ישראל ולהשחית את יבול הארץ עד שנאמר “וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר” (שופטים ו” ד). בסיטואציה הקשה הזאת מלאך ה’ פוגש את גדעון שהיה חובט “חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן” (שם יא). כאן מתפתח דיאלוג מפתיע בין המלאך לבין גדעון: “וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה’ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל” (שם יב). אך במקום להודות לו על ברכתו” אומר גדעון בכאב ובמחאה: “בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה’ עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה’ וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה’ וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן” (שם יג).
אנו מצפים שיוכיחו את גדעון על דבריו הקשים” אך למרבה הפלא קורה ההפך: גדעון זוכה להתגלות ישירה מאת ה’ שדווקא משבח אותו על דבריו וממנה אותו למנהיג להושיע את עם ישראל: “וַיִּפֶן אֵלָיו ה’ וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ” (שם יד).
השאלה הזועקת היא איך ייתכן שמגיע לגדעון ‘פרס’ של מנהיגות על המחאה שלו כלפי ה’?
התשובה לפי דעתי היא שמחאה רצויה בעיני ה’. המסר הוא שצריך למחות ולזעוק מכאב אמיתי על עוול וחוסר צדק שמתרחש בעולם. ואדרבה” תפילה יכולה להיות גם מחאה. אך יש מסר עמוק עוד יותר” התנאי למחאה הוא שאין להסתפק בה” אלא צריך לפעול לתקן את העולם. ולכן נראה שזה פשר התגובה של ה’ כלפי גדעון – לנתב את המחאה לאפיקים של תיקון ובנייה באומרו: “לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה”” בכח המחאה” “וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן”. מחאה אמיתית היוצאת מהלב” רק היא יכולה להושיע את ישראל” כי רק מי שבאמת משתתף בצער ובכאב של עם ישראל” יכול להביא לשינוי לטובה. ולכן “הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ”. אם כן” מחאה המביאה לידי שליחות של תיקון” היא הרצויה והמתקבלת לפני ה’.
לא לעמוד מנגד
בתהלים (פרק לז” כה) נאמר: “נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם”. האמנם? והרי מצינו ש”צדיק ורע לו” (ברכות ז” א). אלא ניתן לפרש את המילים “וְלֹא רָאִיתִי” כנאמר במגילת אסתר (ח” ו) “כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי” – איך אפשר לעמוד מנגד כאשר עוול מתרחש. ואם כן” ניתן להבין את הפסוק בתהילים: אם יש צדיק שנעזב ולא דואגים לו וילדיו רעבים ללחם” אנו לא נעמוד מנגד” אלא מתוך מחאה על חוסר הצדק נעשה כל מה שנוכל כדי לדאוג לו.
אם כן” הקב”ה חפץ במחאה של האדם באופן כזה שמביא לידי תיקון העולם.
אי”ה בפעם הבאה נברר האם אמונה ושאלות נוקבות יכולות לבוא ביחד? מהו המקום לספקות כנים באמונה? האם שאלות יכולות להעצים את האמונה?
לתגובות: [email protected]