והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד’ אלקיך נותן לך נחלה וירישתה וישבת בה… ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ד’ אלקיך נותן לך” ושמת בטנא… ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו” הגדתי היום לד’ אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד’ לאבותינו לתת לנו” (דברים כו א-ג). רש”י מפרש: “ואמרת אליו – שאינך כפוי טובה”. דהיינו מלשון ‘כופה עליו את הכלי’ שאינך מתעלם מהטובה שהשי”ת עושה אתנו… אדרבא אחרי שמביא הביכורים מספר כיצד הקב”ה מיטיב אתנו לאורך כל הדורות ומצילנו מלבן הארמי ומפרעה” ודרך כל ההמנים בכל הדורות כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב”ה מצילנו מידם” הוא מביא הביכורים” ומודה לד’ שהביא אותנו לארץ ככתוב “ויביאנו אל המקום הזה” ויתן לנו את הארץ הזאת” ארץ זבת חלב ודבש” (שם ט).
אנו מצווים לשמוח על כל הטוב ככתוב “ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד’ אלקיך” (שם יא). ואם ח”ו איננו שמחים בטובות שהשי”ת עושה עמנו” נאמר בפרקי התוכחה “תחת אשר לא עבדת את ד’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל” (דברים כח מז).
נכון לעכשיו” סוף סוף אחרי אלפיים שנות גלות אנו שבים לארץ חיינו” וזוכים לראות מליוני היהודים המתקבצים ובאים מכל העולם למדינת ישראל” ההולכת ומתפתחת בצעדי ענק לנגד עינינו” ואנו רואים כיצד מתקיימים דברי דוד המלך ע”ה “בשוב ד’ את שיבת ציון היינו כחולמים”. ומצווה וחובה עלינו להכיר בחסדי השי”ת ולא להיות כפויי טוב ח”ו” לעבוד את ד’ בשמחה” ומתוך כך תתקיים ההבטחה: “אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה” אז יאמרו בגויים הגדיל ד’ לעשות עם אלה” הגדיל ד’ לעשות עמנו היינו שמחים” (שם).
מהמצפה לישועה השלמה
ובברכת שנה טובה ומתוקה







