שאלה: האם יש חובה על כל בן-תורה ללמוד ספרים בעניני האמונה בשלש-עשרה עיקרים? לכאורה” עדיף לקבל את המסורת שבידינו” מדורי דורות” באמונה תמה. אין לשאול שאלות” שמא השאלות ייראו בעינינו חזקות יותר מהתשובות שנקבל” ויצא שכרנו בהפסדנו?
גם על זה ענו קדמונינו גדולי הדורות. רמב”ם” בתחילת הלכות יסודי התורה” מנסח הדבר: “יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון”. אינו אומר “להאמין” אלא “לידע”. רמב”ם הרחיב בזה בספר “מורה הנבוכים” (ח”א פרק נ): “דעה אינו ענין הנאמר בפה” אלא הוא ענין שהצטייר בנפש כאשר מְאֲמְתִים אותו. אם אתה מאותם שמספיק להם מן ההשקפות הנכונות” או שחושבים שהם נכונות” בכך שתאמר אותם בפיך” בלי שתשכיל אותם ותבינם וכו’ הרי זה קל מאד” כפי שאתה מוצא רבים מן הפתאים תופסים דעות שאינם מבינים להם ענין כלל וכו’ כאילו מטרתנו אינה אלא היאך לומר” ולא היאך לקבוע בלבנו”.
“חובות הלבבות” (שער היחוד” פ”ג) אומר כי חובה זו למדנו מהמקרא “דע אל אלהי אביך ועבדהו” (דהי”א כח” ט) “דעו כי ה’ הוא האלהים” (תהלים ק” ג).
הרב אברהם קוק הרחיב מאד בחיוב לימודים אלו. מתוך מיגוון ציטטות נביא אחת: “לקבוע מסכת ברחבה לכל המקצוע הגדול של תורה הלב והמחשבה” לכל הלכות דעות שבתורה” (אגרות ראיה ח”א עמ’ כו) עיין “אוצרות הראי”ה” ח”א עמ’ 338 וראו רשימת הספרים שהזכיר שמותיהם (אדר היקר” עמ’ טז) אחד לאחד למצוא חשבון “במתינות” בשקט ושלוות חכמים”.
להתחזק בלימודי האמונה אפשר ללמוד בחוברות ‘בשביל הנשמה’ המבררות את עומק האמונה בנושאים רלוונטיים לבני נוער ובשפה השווה לכל נפש.
חפשו בגוגל ‘בשביל הנשמה’
בשביל הנשמה
