שאלה: כל מה שאנחנו לומדים לא עומד בפני הילד האדיש שלא קם לתפילה” מסתגר מול האינטרנט… האם זה מאוחר מדי?
תשובה: אין סוגיה קשה כמו הטיפול בילד האדיש. הכל משעמם לו” הכל ציניות” הכל ספק. למה הוא הגיע למצב זה? והרי הוא היה שמח” חי וקיים” כשהיה ילד.
הקב”ה נותן לנו את הכל” את החיים” את התורה… והוא משגיח עלינו. אך הוא רק מבקש מאתנו להקים לו מקדש: ‘ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם’.
מהו המקדש הזה שה’ רוצה שנבנה בנפש? הוא מביא לנו תוכן ורוצה שנתרגש ממנו. ‘רחמנא ליבא בעי'” ה’ רוצה מאיתנו את הלב” את הרגש שלנו. אבי אבות הטומאה של הנפש הוא הספק” הנובע מההכוונה הלא נכונה של הרגשות: לניצחון בכדור רגל” לטלנובלה או לסיפורי סרק של הבחירות. חבל… היינו יכולים לעסוק בעניינים המרתקים של תהליך הגאולה” נבואה” הקמת המקדש” אבל עיקר העיסוק הוא העניין הפרגמאטי” המסחרי. גם מהלך הבחירות דומה בהרבה לחשיבה החדשה של אנשי פרסום ושיווק: הכל רגשי” הכל יכול להשתנות” הרי הקונה לא כל כך חכם” אין שום נתון אובייקטיבי שמעניין אותו אלא הוא עצמו … נהפוך את האנשים לקטנים כאלה סוג של קונים ב’סופר’.
אבל נהפוך הוא! הילד שלך הוא ילד גדול! והגודל שלו הוא ביכולתו לכוון את עולם הרגשות שלו אל העיקר” אל ארון ה'” אל תהליך הגאולה” אל עומק החוויה. וזה תלוי בנו” ההורים” בהתלהבות שלנו עצמנו מן הדברים הגדולים באמת! בשביל זה הוא קיבל תורה והורים” הוא קיבל תורה והורים כדי שיוכל להתפלל” ובכך לכוון את הרגשות למקום הנכון! וזה אפשרי כיוון שהשכינה חזרה אל הארץ” כשרוב עם ישראל בארצו” ובעצם החיים כאן הם עוצמתיים” ועלינו רק להיפגש איתם…
האדם נהייה קר” אדיש” מרוחק” ספקן” ציני” כאשר את כל המעבדה הרגשית שהוא קיבל במתנה להלל את ה'” את כל הרגשות שלו” הוא מבזבז לשווא” בטלויזיה” באינטרנט” בפלזמה וחבריהם. הם הכלי המשחית של הרגשות” הם ה’עמלק שבלב’ של הדור. הם מכניסים את חיי האדם לקוטן” כלומר לעיסוק בדברים קטנים ולא חשובים.
“אולם בשעת צמיחת הישועה” ישוב העולם לאיתנו” ולא יוכלו לדבר על הפרטים לבדם” ואז תתגבר ההשתוקקות למוסר הכללים” מוסר הנביאים… ” מדוע? כי אז יתברר ההבדל בין קול הספק לקול הנבואה. כי גם העובד את ה’ וגם עמלק טוענים שיש ‘השוואה גמורה'” כלומר הכל דומה” אלא שקול הספק אומר שבגלל זה אין לְמה לחיות כי הכל ממילא מטושטש” ולכן אפשר לחיות מדברים חסרי ערך” שהרי אין ערך לשום דבר. והנביא מבין שלמעלה מטעם ודעת יש אחדות גמורה המאחדת את הכל ונותנת ערך ומשמעות לכל דבר” שם הרע מתוקן בשורשו” שם ‘ברוך המן וארור מרדכי’ שורשם אחד.
מהנקודה הזאת הבן שלך נפל לתרבות ריקנית…
ואז “באופן כזה שלא לבד (רק) שהדיבור על דבר הכללים לא יטשטש את הפרטים” אלא אדרבה” יוסיף עוז ועוצמה” חשק והתלהבות” לאהבת הפרטים ותיקונם” (מי מרום” מעיני הישועה” עמ’ כו). הכל תמיד בר תיקון” אם נדע לכוון את עולם הרגשות שלנו ושל ילדינו אל העיקר” עד שנתמלא אור של חיי האמונה והיא זו שתחדור לכל הסוגיות ה’קטנות’ הכל כך חשובות של חיינו.






