קצת מוזר לקרוא את פרשת תרומה. אנו רגילים להתייחס לפאר ולאסתטיקה כדברים זניחים ואפילו מפריעים לעבודה הרוחנית והנה” פרשה שלמה (ואפשר לצרף לכך עוד שתי פרשיות: ויקהל-פקודי) מוקדשת כולה לאסתטיקה החיצונית של כלי המקדש. למה חשוב כמה זהב יש במנורה? ומדוע נצרך פירוט כל כך מסיבי של קרשי המשכן? בקטלוגים של איקאה אין תיאורי מפרט טכני כמו בפרשת תרומה.
מהו יופי? מתי דבר נחשב אצלנו כאסתטי? יופי משמעו הרמוניה. כלומר” תחושת היופי נולדת באדם בעת בה הוא חש כי קיימים כוונה וסדר מאחורי הדברים. על מנת שדבר ייחשב כ’יפה’ זקוק הוא שתהיה כוונה כלשהי מאחוריו. הגדרת היופי היא צירוף של פרטים רבים לתמונה הרמונית אחת. הרב קוק (שמונה קבצים ח” נה)” כותב: “אין מרגישים את היופי של העולם” כי אם לפי המידה של יופי שיש בפנימיותה של הנשמה; שבאמת כל היופי שבעולם” הוא רק התגלות מִצערה (מועטה) מיופייה של הנשמה”. רוצה לומר: ההרמוניה והשלמות” המתגלים בעולם החיצוני” הינם שיקוף חיוור של ההרמוניה והשלמות המצויים בעולם הפנימי. היופי החיצוני הינו רק הגורם המוציא מן הכוח אל הפועל את יפי-הנשמה.
בית המקדש הוא המקום ההרמוני ביותר בעולם” המקום הקדוש ביותר בעולם – ובהתאם לזאת היפה ביותר בעולם. כאשר היופי הוא לא תוצר של חושניות גסה אלא של עדינות ועולם רוחני – זהו יופי רצוי ואהוב. האנושות כיום כמהה ליופי אמיתי; לעדינות ולרוחניות שתיתן את הטעם והערך לעולם הטכנולוגיה” התקשורת והמתכת הקרה המקיף אותנו. העולם זקוק כיום לגילוי של יפי הנשמה; ותורת ישראל תעניק לו זאת. בוודאות.