האביר במסכה השחורה – פרק ה’

בפרקים הקודמים: טל ויוני חוזרים עם האביר במסכה אלף שנה אחורה” ומוצאים את עצמם בחיפה של ימי הביניים. הם פוגשים את יוחנן החיפאי” ונדהמים.

“שלום עליכם” אמר הילד שעמד בפתח” והושיט לנו יד. “אני יוחנן. אתם בוודאי טל ויונתן.”
“א…שלום” גמגם יוני” והושיט יד.
“ש…שלום” גמגמתי גם אני. יוני ואני הבטנו זה בזה. לא נראה שיוחנן שם לב למשהו מוזר” אבל אנחנו שמנו לב ועוד איך… הוא היה דומה ליוני שתי טיפות מים! חוץ מהתסרוקת המוזרה” הוא היה יכול להיות תאום זהה שלו. אותן עיניים חומות וגדולות עם ריסים ארוכים” אותו אף מאורך ומנומש” ואפילו אותה גומה בסנטר.
יוחנן הזמין אותנו להיכנס לחדר פשוט” עם שולחן עץ גדול מכוסה מפה” וסביבו מין שרפרפי עץ גדולים. התיישבנו קצת בחוסר נעימות.
“מעט מים” תשתו?” שאל יוחנן “באתם מדרך רחוקה” אני מבין.”
“מאוד רחוקה” חייך יוני.
“מאוד מאוד מאוד רחוקה!” אמרתי בהדגשה. “ולמרות שכוס מים יהיה נחמד” יהיה יותר נחמד לדעת מה אנחנו עושים פה…”
יוחנן הביט באביר. “לא סיפרת להם?” הוא שאל. האביר במסכה נענע בראשו. “חשבתי שעדיף שאתה תתחיל. אני אספר את ההמשך.”
יוחנן הלך לכד מים שהיה בפינה” ומזג לשנינו מים לתוך כוסות שהיו עשויים מ…עץ. בירכתי ושתיתי – ודווקא היה טעים. פחדתי איזה מין טעם יהיו למים בני אלף שנה…
“ובכן” התיישב יוחנן איתנו “בקשתי מהאביר שיביא אתכם בגלל הצלבנים.” הצלבנים?! ניסיתי בכל כוחי להיזכר על מה יוחנן מדבר” אבל לא ממש הצלחתי. מזל שיוני היה באזור.
“אנחנו נמצאים בתקופת הצלבנים…” הוא אמר בחשש “כן” בטח שאנחנו נמצאים! פחות או יותר אלף שנה אחורה מזמננו. נו” טל” הצלבנים אלה הצבאות של הנוצרים שיצאו מאירופה במטרה לכבוש את ירושלים! לא זוכרת? הם עשו הרבה בלגן ופרעות בדרך.”
“נכון” אישר יוחנן ברצינות “ועכשיו הם עומדים לתקוף את חיפה…”