מלחמת חרמה באויבינו

פעמיים נלחם עמלק בישראל במדבר” פעם ראשונה ברפידים ופעם שניה בערד. פעם ראשונה” ככתוב “וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם” (שמות יז ח)” מקום שרפו ידיהם של ישראל. ופעם שניה אחרי מות אהרן כאשר נסתלקו ענני הכבוד והם דימו שנחלשו ישראל” ככתוב “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל” (במדבר כא א). בפעם הזאת עמלק התחזה לכנענים. הם דיברו כנענית אבל באמת היו עמלקים (ע’ רש”י שם). ההבדל בין הכנענים והעמלקים” שכנען נלחם בישראל בגלל ניגוד אינטרסים שהרי ישראל באו לכבוש את הארץ שהיתה בשליטתם. ואילו עמלק נלחם בישראל בגלל שנאת ישראל” ורצון לפגוע ולהשמיד את העם היהודי ח”ו” כהמן הרשע וכצורר היהודים מגרמניה ימח שמו וזכרו. ואכן במלחמת ערד” הם הצליחו לקחת שפחה אחת בשבי” ובזה הם השיגו את מטרתם להראות שאפשר לפגוע בדרך זו בעם ישראל ולהראות בזה שהם ככל העמים. תגובתם של ישראל היתה בהתאם – הם יצאו להתקפת מחץ ונלחמו בהם עד חרמה. ככתוב “וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לד’ וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ד’ בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה” (במדבר כא ב ג).
נכון לעכשיו” למעלה ממאה שנים נלחמים בנו הערבים במטרה להשמיד את מדינת ישראל. אמנם טענתם נגדנו שכבשנו את ארצם” כטענת הכנענים. אבל באמת הם נלחמים בנו בגלל שנאתם את היהודים כעמלק” בקריאתם הידועה “אטבח אל יהוד” (לשחוט את היהודים). ואכן הם מנסים להרוג בנו בלא הבחנה בין חייל לאזרח” בין איש לאישה בין ילד לזקן מרוב שנאתם לנו ובהבינם שלפגוע ביהודי זה לפגוע בכל העם היהודי. ממשלת ישראל וצבא הגנה לישראל צריכים ללמוד ממלחמת ערד. כשם שבני ישראל נלחמו עד חרמה” על אף שעילת המלחמה היתה נפילת שפחה אחת בשבי” כך גם היום” על כל פגיעה ביהודי באשר הוא” יש לצאת בהתקפת מחץ נגד אויבינו ושונאינו המכריזים לעיני כל שברצונם לחסל את מדינתנו ועמנו” לא יקום ולא יהיה. ורק מתוך העוז והכוח יבוא השלום המיוחל כפי שנאמר “ד’ עוז לעמו יתן ד’ יברך את עמו בשלום”.