אחד הגורמים המשפיעים היום על דפוסי החינוך בבית הוא הפחד. פחד ממה? פחד מכשלונות. הורים מביטים לימינם ולשמאלם” על קרוביהם” שכניהם ומכריהם” ומתגלים לעיניהם כשלונות חינוכיים צורבים” נדמה להם שאין בית שאין בו “מת”” לכן הם נתקפים בפחד שמא גם להם זה יקרה. ואם מתעורר קושי כלשהו בחינוך הילד שלהם” הם נתקפים בפחד נורא מפני שהם בטוחים ש”זה מתחיל” וסופו מי ישורנו. הם חושדים שהקושי הוא סימן לצניחת בנם/בתם לתהום” ואין כוח בעולם שיוכל לעצור את ההתדרדרות.
אבל פחד הוא אנטי-תיזה לחינוך. אי אפשר לחנך מתוך פחד. פחד בחינוך ילדים מוביל לאחת משלוש התגובות הבאות: א. שיתוק. מרוב פחד” ההורים קופאים במקום ונאלמים דום. אין להם יכולת להגיב בצורה חינוכית ראויה. הם מביטים באימה על האירועים בלי לנקוף אצבע” בוכים על מר גורלם ועיניהם זולגות נחלי דמעה (הפחד “יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו” שלא ינקף אצבע להצלתו” הראי”ה קוק” “עקבי הצאן” עמ’ קיט). ב. תגובה היסטרית. מרוב פחד” מאבדים ההורים את עשתונותיהם” מגיבים תגובה מופרזת” הרבה מעבר לנדרש. הרב קוק כותב שהפחד “מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם”. פחדם מדמיין נמלה לפיל” וכל עלה המרשרש בחוץ נשמע להם כסערה העומדת למוטט את ביתם. כך כל סטייה מזערית של הבן מדרך המלך נראית בעיני זוג הורים “פחדנים” כקטסטרופה” המחייבת אותם לנקוט באמצעים חריפים ובהולים. אין לך דבר מזיק מזה. ג. זיגזגים. הפחד משבש את מנוחת הדעת שהיא תנאי לשיקול הדעת. התוצאה היא סדרת תגובות חינוכיות מבולבלות. כמו מי שטובע בים” שתנועותיו הבלתי סדירות מושכות אותו כלפי מטה. תגובה מסודרת מעבירה לילד תחושת בטחון ומסר אופטימי שיש מרפא לקושי. אבל” אם ההורים מגיבים בזיגזג” ובכל יום משנים כיוון” עלול הילד לחשוב שאין מענה למצוקותיו ולקשייו. אם הילד פוגש הורים מבולבלים” כיצד לא יתבלבל בעצמו?!
אם ההורים שרויים בפחד בגלל קושי חינוכי של ילד” מוקרן הפחד לילד” הוא חש בו” וגם הוא נתקף בפחד. הוא חש בסיכון” וזה מחמיר את מצבו.
התרופה לפחד היא להאמין ביכולת שלנו לחנך את ילדינו ולהביא אותם למקום טוב מבחינה רוחנית ונפשית. חייבים להתאזר בביטחון עצמי ובאמון עצמי שיש לנו כישורים להיטיב לילדינו. אסור שענווה מסולפת תשתלט עלינו ותוליד בנו חוסר אונים. צריך לחנך ללא ענווה יתרה וללא פחד. כבר לימדנו הרב קוק (אורות התורה יא ב) ש”האדם הישר צריך להאמין בחייו” כלומר בחיי עצמו והרגשותיו שהולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו”. הדרכה זו” שהיא מעלה נפלאה בכל תחומי החיים” היא חיונית בחינוך הילדים. אי אפשר לחנך בלעדיה.
האם די בכך שההורים יאמינו ביכולת שלהם לחנך” האין צורך בשיטה? – אין כל ספק ששיטה חינוכית עקבית ומאוזנת עשויה לתרום לחינוך הביתי” להעשיר אותו ולהועיל לו” אבל זה איננו תנאי להצלחה חינוכית. החינוך בבית איננו תלוי בשיטה” מפני שעיקרו מועבר דרך הקרנה ודרך דוגמה אישית. האווירה בבית היא זו שמחנכת את ילדינו. אם האווירה בבית בעייתית” גם אלף שיטות חינוכיות לא יועילו. דיבורים ותוכחות” שיטות ופטנטים” הם כלי עזר לדוגמה האישית” אבל לעולם לא יצליחו להחליף אותה. כדברי הרש”ר הירש: “כל הדיבורים על תורה ומוסר אינם עושים רושם על הילד כמו הדוגמה החיה שהוא רואה אצל הוריו ומוריו” אם לטובה ואם לרעה” (“יסודות החינוך” ח”ב עמ’ נה).
אסור לפחד גם כאשר מתעוררים קשיים חינוכיים. חלק ניכר מהקשיים החינוכיים הם נורמליים. אסור להיבהל מהם. ילדים אינם רובוטים” יש להם עליות וירידות. בלימודים” בהתנהגות” בתקשורת חברתית. לעיתים” הקושי מעיד על מעבר משלב לשלב בחייו של הבן או הבת” כגון: מילדות לבגרות. גם בתוך תקופת הילדות יש שלבים רבים” וכן בתוך תקופת הבגרות. במעבר בין שלב לשלב” מתחלפת ההתנהלות האישית. ההתנהלות הישנה נושרת” ועד שמתבססת החדשה לוקח זמן. צריך להגיב במתינות ובעדינות” ולהניח את היד על הדופק על מנת לבחון כיצד זה מתפתח. אם המשבר לא נפתר מאליו אלא הולך ומתעצם” אז צריך לפנות לייעוץ” על מנת לקבל חיזוק ותמיכה ואולי גם הכוונה ועצה טובה.
לתגובות: [email protected] . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
