מנהיגות חינוכית (סיום)

קיימים שני מודלים של מנהיגות חינוכית. במודל הראשון” המנהל עומד במרכז. הוא דמות בעלת שאר רוח” כריזמטית” עם עוצמות נפשיות אדירות. המפגש עם המנהל הוא סיעור מוחות מתמשך. המנהל מציב אידיאלים חינוכיים גבוהים ומושך את הצוות החינוכי ואת התלמידים אליהם. במודל השני” חברי הצוות החינוכי הם אשר עומדים במרכז. תפקידו של המנהל הוא “להוציא” מהם את המיטב” לגלות ולעורר את כשרונותיהם” ולשבץ את כל אחד מהם במקומו.
הנה” הכרנו שני מודלים של מנהיג” מהו המודל העדיף? כיצד נבחר בין שני המודלים? התשובה היא” שאין עדיפות למודל אחד על פני השני. לכל אחד מהם יש יתרונות גדולים. ההכרעה לטובת אחד מהמודלים נגזרת מאופיו של המנהל ומכישוריו וכן מאופיו של הצוות החינוכי.
א. כישורי המנהל. על מנת לנהל על פי מודל הראשון” צריך המנהל להיות מורם מעם ולאצור בתוכו סגולות אישיות יוצאות דופן. זה די נדיר. לא כל מנהל מוכשר להיות מגדלור ולשמש כמושא להשראה על סביבתו. סְפורים הם המנהיגים שמביטים עליהם ואומרים “כזה ראה וקדש”. מצויות יותר דמויות שמוכשרות לנהל על פי המודל השני” לשרת את הצוות החינוכי ולסייע לו להפיק את המיטב ממנו.
זה לא מאפיין את ההנהגה החינוכית בלבד אלא את כל סוגי ההנהגה. לכן” יש תהליך מתמשך של מעבר מהנהגת יחיד להנהגה קולקטיבית ולהנהגה מהמודל השני.
ב. את שיטת הניהול חייבים להתאים לאופי המורים ולנטיות לבם. מפורסמים דבר הנצי”ב (בפירושו “העמק דבר” לתורה) שאף שמינוי מלך הוא מצווה מן התורה” אין ממנים מלך אלא אם כן העם רוצה בו. אם העם מעדיף משטר דמוקרטי אין ממנים מלך. מדוע? מפני שאם אין העם סובל משטר מלוכני” יביא מינויו של מלך לשפיכות דמים נוראה. בדומה לזה” בקביעת אופי הניהול חייבים להתחשב בנטיית ליבו של הצוות החינוכי. ולא” ייווצרו חיכוכים קשים שיפגעו אנושות בתפקוד ביה”ס.
נדמה שכל מי שמגיע לתפקיד של מנהיגות” בין בפוליטיקה” בין בצבא” בין באקדמיה ובין במערכת החינוך” חייב לשאול את עצמו: מדוע זכיתי לכך? האם אני יוצא דופן? האם יש בי משהו מיוחד? האם אני טוב מאחרים? האם נתוני האישיים מצדיקים את בחירתי? שאלות אלו מופנות בייחוד כלפי מי שמבקש להנהיג על פי המודל הראשון (לשמש כמגדלור). הוא חייב לשאול את עצמו האם הוא באמת מגדלור! לעומת זאת” מי שרואה את תפקידו הניהולי העיקרי בשירות האחרים” כמי שמסייע לאחרים לפתח את כשרונותיהם ולנצל אותם לטובת המערכת” איננו חייב לתת תשובה לשאלות אלו מפני שהוא איננו טוען שהוא יוצא דופן.
לסיום” חשוב לציין ששני המודלים של המנהיגות לגיטימיים ותואמים את ערכי המוסר היהודי. בשניהם אין מימד של כוחנות ושתלטנות. במודל הראשון” המנהיג משמש דוגמה אישית” דגם לחיקוי” ובדרך זו הוא משפיע. הוא איננו כופה את עצמו על אחרים” הוא לא מצווה” הוא לא דורש מאחרים. הוא דורש בעיקר מעצמו. אישיותו מהווה מקור משיכה. במודל השני” המנהיג מלא ענווה” איננו מעריך את עצמו מעל חבריו אלא מציע את עזרתו לאחרים לסייע להם לגלות את כוחותיהם. הוא מכיר בערכם” הוא מכיר בערך של כל אחד מהם” ואיננו מוכן לוותר על הפוטנציאל של אף אחד מהם מתוך אמונה שמשהו מיוחד טמון בכל אחד.
ומכאן להערה נחוצה: כל קורא ערני ודאי שם לב שלכל אורך סדרת המאמרים על “מנהיגות חינוכית” לא הוזכרו המונחים “סמכוּת” ו”הפעלת סמכות”. לא מקרה הוא. הנהגה היא ערך. הפעלת סמכוּת איננה ערך אלא כורח. ב”ספר החינוך” על מצוות מינוי שופטים ושוטרים כתוב שהנחלת התורה בעם ישראל באמצעות שופטים ושוטרים איננה המצב אידיאלי. זהו מצב ביניים עד שעם ישראל יקיים את התורה בחפץ לב. קביעה זו יפה לכל סוגי ההנהגה. לעיתים” נדרש המנהל להפעיל סמכוּת על מנת להנהיג את הצוות החינוכי” אבל זה איננו המצב האידיאלי. זהו כורח זמני. ההנהגה האידיאלית איננה נזקקת להפעלת סמכות” היא קונה את מקומה ואת השפעתה ללא עזרת כוח אלא בזכות ההערכה כלפיה.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” ובו מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.