צניעות וקדושה

אצל חם מתגלים במיוחד סיבוכי עריות וצניעות. מתוך מעשה חם מתבלטת ההבחנה בגדרי קדושה. טומאת גילוי עריות היא ההפך הגמור של קדושה. חז”ל מגדירים קדושה: “כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה” אתה מוצא קדושה”” קדושה אמיתית. אנחנו עם הקודש” השייכים לקדושת ברית המילה” ברית קודש. “קדושים תהיו” כי קדוש אני ד’ אלהיכם”. צלם אלוהים מתגלה בקדושה. בפרק זה של בירור עניין האנושות” אנו מוצאים במיוחד הבדלה מגדר ערווה” מהקלקול הפרוידיאני של חם. “וירא חם אבי כנען את ערות אביו”. זהו שיא הביטוי של טומאת העריות” הפך הצניעות” הפך הטהרה. יש הבחנה בין שלילת הצניעות של חם” ובין הצניעות של שני חלקי האנושות האחרים: “ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם” וילכו אחורנית” ויכסו את ערות אביהם” ופניהם אחורנית” וערות אביהם לא ראו”.
הצניעות שייכת לעצם תכונתם של ישראל. הטהרה” הצניעות והקדושה” שייכות לטבעם של ישראל” למציאות של ישראל” ולבריאות של ישראל. לעומת זאת” אצל הגויים יש מציאות של אי-צניעות. מפורסם בהיסטוריה שהפולחנים הדתיים של עבודה זרה היו משולבים עם אורגיות ושגעונות של פריצות בעריות. קלקול זה מופיע במיוחד אצל חם” עד כדי קללה: “ארור כנען”. בניגוד לעקירת הצניעות” שלילת הצניעות” תוקף הטומאה של חם – מופיע שֵם. אנחנו שֵמִיים” סמיטיים. שיא הסמיטיזם בעולם זהו עם ישראל. האור יצא ממזרח. האור לא התחיל מאירופה” מ”תרבות המערב”. מה זאת אירופה” כבר טעמנו על בשרנו ועל גופנו… האור יצא מאירופה?! האור ממזרח! מהמזרח התיכון” מהמזרח הפנימי” שממנו אנחנו. “מי העיר ממזרח צדק?” – אברהם אבינו ” ממנו יצא לעולם האור האמיתי” אור ד'” בניגוד לגסות הטומאה הסקסואלית של חם” “ברוך ד’ אלהי שם”. ד’ הוא אלוהי שם. מתוך השמיות שלנו אנו מגלים במהלך סדר הדורות כי “ד’ הוא האלהים”. אנחנו הפְּנים של שם. ירושלים היא מרכזו של שם” מרכזו של עולם .