מִלְחֶמֶת אַחִים
אֲנִי שָׂמֵחַ. בְּיִשְׂרָאֵל הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה . בָּרוּךְ ד’ נִצַּחְנוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן…
לְפֶתַע מַגִּיעִים אֵלַי אַנְשֵׁי אֶפְרַיִם בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת: “מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן” וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמְּךָ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ !!”[1].
קְרִיאַת גִּיּוּס לַמִּלְחָמָה נִשְׁמַעַת בָּאָרֶץ אֶפְרַיִם. מִלְחָמָה נֶגֶד מִי ?
לֹא יֵאָמֵן. מִלְחָמָה נֶגְדִּי !!! בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא קָרָאתִי לָהֶם לַמִּלְחָמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן.
שַׁקְרָנִים !
“אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד” וְאֶזְעַק אֶתְכֶם ” וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם”[2]. תְּקוּפָה אֲרֻכָּה אֲנִי מְנַהֵל מַאֲבָקִים” סִכְסוּכִים וּמְרִיבוֹת עִם בְּנֵי עַמּוֹן” וּכְבָר קָרָאתִי לָכֶם בֶּעָבָר לְסַיֵּעַ לִי” וְלֹא הִגַּעְתֶּם. וַהֲרֵי גַּם לָכֶם הִתְנַכְּלוּ בְּנֵי עַמּוֹן וְעָשׂוּ לָכֶם צָרוֹת צְרוּרוֹת [3]. הִשְׁאַרְתֶּם אוֹתִי לְהִתְמוֹדֵד לְבַדִּי מוּל בְּנֵי עַמּוֹן” וְעַכְשָׁו אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים לַנִּצָּחוֹן?! “וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ” וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְּכַפִּי” וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן” וַיִּתְּנֵם ד’ בְּיָדִי. וְלָמָּה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֵם בִּי ?”[4]. אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַלַּמְתֶּם וְהִתְחַמַּקְתֶּם מֵהַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי” יֵשׁ לָכֶם טְעָנוֹת נֶגְדִּי עַל שֶׁנִּצַּחְתִּי? וְעַכְשָׁו אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לְהִלָּחֵם בִּי???
דְּבָרַי שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּשֶׁקֶט וּבְהִגָּיוֹן לֹא שִׁכְנְעוּ אוֹתָם” וְהֵם הֵשִׁיבוּ בְּזִלְזוּל : “מִי אַתֶּם בִּכְלָל? “פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם” גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה”[5]. בְּסַךְ הַכֹּל אַתֶּם מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה וְחַסְרַת חֲשִׁיבוּת.
הַזִּלְזוּל וְהָעֶלְבּוֹן לֹא חֲשׁוּבִים בְּעֵינַי. אֲבָל אֲנִי מֻדְאָג בְּיוֹתֵר מִכַּוָּנוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם. אָמְנָם גַּם לְגִדְעוֹן הַשּׁוֹפֵט הָיוּ צָרוֹת כָּאֵלֶּה. אֶפְרַיִם בָּאוּ אֵלָיו בְּטַעֲנוֹת שֶׁהוּא נִּלְחַם בִּלְעֲדֵיהֶם. אַךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאמְרוֹ: אֲנִי לָחַמְתִּי רַק קְרָב קָטָן וְזָנִיחַ. אֶת עִקַּר הַקְּרָב אַתֶּם עֲשִׂיתֶם[6]. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטִעוּן זֶה.
לִבִּי כּוֹאֵב. אֲנִי שׂוֹנֵא מִלְחֶמֶת אַחִים. זֶה אָסוֹן מַמָּשׁ. אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה” הֵם תּוֹקְפִים אוֹתִי. אֵין לִי בְּרֵרָה. אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַלְּמוּ מִקְּרִיאָתִי לְעֶזְרָה” הֵם עוֹיְנִים אוֹתִי” וְתוֹקְפִים אוֹתִי עַל שֶׁנִּלְחַמְתִּי בִּלְעֲדֵיהֶם.
אָסַפְתִּי אֶת אַנְשֵׁי גִּלְעָד וְהֵשַׁבְנוּ מִלְחָמָה” וְנָחַלְנוּ נִצָּחוֹן מוֹחֵץ[7]. אֲנָשַׁי זִהוּ אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם בְּמַעַבְרֵי הַיַּרְדֵּן” כְּשֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם לוֹמַר “שִׁבֹּלֶת” וּכְהֶרְגֵּלָם אָמְרוּ אַנְשֵׁי אֶפְרַיִם “סִבֹּלֶת”” וְאָז אֲנָשַׁי הָרְגוּ אוֹתָם.
מְאֹד מְאֹד אֲנִי כּוֹאֵב וּמִצְטַעֵר עַל הַהֶכְרֵחַ לַהֲרֹג אֶת בְּנֵי עַמֵּנוּ. לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְד’ שֶׁיִּסְלַח לִי.
נֶחָמָתִי הִיא שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה שָׁלוֹם בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ הַשָּׁנִים שֶׁשָּׁפַטְתִּי.[8].
1. שופטים יב א.
2. שם שם ב.
3. שם י ח.
4. שם יב ג.
5. שם שם ד.
6. שם ח ג.
7. שם יב ד.
8. שם שם ז.
