היחס אל הספרות (סיום)

מאמר זה מוקדש לספרות הילדים. מה תפקידה? מה אנחנו מצפים ממנה?
באופן כללי ניתן לשרטט ארבעה תפקידים לספרות הילדים: א. תרבות פנאי. ב. הרחבת אופקים. ג. פיתוח כלים. ד. הנחלת ערכים.
עתה נפרט.
א. תרבות פנאי. ילדים נהנים מקריאת ספרים. זו עובדה שאין עליה עוררין. הם קוראים ספרים בשקיקה” הם בולעים ספרים. לעיתים” הם כל כך שקועים בקריאה עד שאי אפשר לתקשר איתם. חייבים להמתין בסבלנות עד שיסיימו את הספר. קריאת ספרים ממלאת חלק מהזמן הפנוי שעומד לרשות הילדים. זוהי תרבות פנאי איכותית כל עוד ספרי הקריאה הם איכותיים.
ב. הרחבת אופקים. באמצעות קריאת ספרים” מעשירים הילדים את הידע שלהם בתחומים מגוונים. הם רוכשים ידע היסטורי דרך המפגש עם דמויות מהעבר. הם מתוודעים לתרבויות אחרות” לעושר הרוחני הקיים בעולמו של הקב”ה. הם קונים ידע בתחום הגיאוגרפי (ארצות ואקלימים). הם מגלים את העושר שבטבע (צמחים” בעלי חיים). קריאת ספרות גם מקנה להם ידע מדעי (חוקי הטבע).
ג. פיתוח כלים ומיומנויות: (1) פיתוח מיומנויות שפה והעשרת אוצר המילים – אין דרך להגדיל את אוצר המילים ולפתח כושר ביטוי אלא דרך קריאת ספרים. זה כולל העשרת השפה ויכולת לבטא רעיונות. (2) פיתוח רגישות – הספרות מסייעת לפתח רגישות. המפגש עם עולמן הנפשי של הדמויות ועם רחשי הלב שלהן” מלמד את הקורא לזהות תחושות ורגשות של הזולת” להיות רגיש להן ולהתחשב בהן. הקורא לומד גם להכיר את עולמו הנפשי וכיצד לבטא רגשות. (3) פיתוח הדמיון – הספרות אינה מעבירה מסר חזותי (= תמונה כמו בסרטים) אלא מסר מילולי. את המסר המילולי מתרגם הקורא לעצמו באמצעות הדמיון. הוא מעביר את כל מה שהוא קורא דרך הפריזמה של הדמיון. כך הדמיון הולך ומתפתח.
ד. הנחלת ערכים. יש ספרים שמטיפים לערכים בצורה גלויה ומפורשת. אבל” לרוב זה לא נעשה בצורה גלויה” אלא דרך הדמויות המייצגות ערכים שאותם הסופר מעוניין להנחיל לקורא. הקורא פוגש את הדמויות ומזדהה עם ערכיהן. לדוגמה” אם הדמויות (בין אמיתיות ובין דמיוניות) בולטות באהבת הבריות ובאהבת ישראל” ארץ ישראל והתורה” ובמוסריותן” מתחנך הקורא לערכים אלו.
הרי לנו ארבעה תפקידים לספרות הילדים. לרוב” ארבעתם קיימים בספר אחד” אבל המינון היחסי ביניהם משתנה מספר לספר. יש ספר שתורם הרבה לפיתוח מיומנויות” ומעט להרחבת אופקים. וכן להיפך. יש ספר שמעשיר את שפתו של הקורא” ויש ספר שמפתח את דמיונו. ככל שהספר ממלא יותר תפקידים חיוביים” כך תרומתו לקורא הצעיר גדולה יותר. אבל” אין חובה שהספר יקיף את כל התחומים” ותרומתו יכולה להתמקד בתחום אחד בלבד.
אבל אין ספר שאין לו היבט ערכי. הוא עשוי להיות חיובי או עלול להיות שלילי” אבל לעולם ספר מכיל היבט ערכי כלשהו. אי אפשר להימלט מזה. גם בספר מתח” בספר בלשים” שעיקר מטרתו לספק הנאה לקורא (= תרבות פנאי)” טמון שדר ערכי העובר דרך דמותו של גיבור הסיפור. כל גיבור ספרותי – ככל אדם עלי אדמות – מייצג עולם ערכי” שבא לידי ביטוי דרך עיסוקיו” בחירותיו והעדפותיו” דרך התוכן המרכזי של חייו והשקפת עולמו. הספר מתאר כיצד הוא מתנהג וכיצד הוא מדבר” ומאחורי זה לעולם מסתתרת דרך חיים והשקפת עולם. הוי אומר: אין דמות ספרותית ניטראלית” לכן אין ספרות ניטראלית (למעט ספרות מדעית) ואין ספרות שאין לה השפעה ערכית. גם ספרי מתח” למרות שאין להם כל כוונה להעביר מסר ערכי” מנחילים ערכים: הערכים שגיבורי הספר מזדהים איתם בסתר או בגלוי. את ההשפעה של כל ספר קשה למדוד” אבל היא קיימת.
זה מחייב הקפדה יתירה בבחירת ספרי הילדים. אבל חשוב להזהיר שלא מספיקה צנזורה הפוסלת את הספרים הקלוקלים. הצנזורה היא פתרון אופטימאלי כל עוד הילד הוא קטן ונמצא בשליטה מלאה של הוריו” אבל היא איננה כל כך אפקטיבית בגיל ההתבגרות… מה שנדרש הוא חינוך לקריאת ספרות איכותית” להרגיל את הילדים בקריאת ספרים שתורמים במגוון התחומים הנ”ל ושגיבוריהם הם דמויות ערכיות. הכוונה עדיפה על פני צנזורה” השפעתה היא לטווח רחוק. מי שהתרגל מגיל צעיר לקרוא ספרות איכותית לא ימיר אותה בקלות בספרות זולה.
לתגובות: [email protected] . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.