והגדת לבנך

במאמר הקודם כתבתי על חשיבות בניית האמון בין הורים לילדים במצבי משבר” ועל משמעות נוכחות ההורים בחיי הילד. במקרים רבים הורים נוטים להתרחק כשיש מתחים בגיל ההתבגרות” או כאשר המצב מתדרדר להתנהגויות מסוכנות. תחושת חוסר האונים של ההורים גורמת לאיבוד שליטה” ולהרגשה שאנחנו לא משמעותיים. גם המתבגר דואג להוכיח זאת בהתנגדות שלו בוויכוחים ואינו מוכן לשנות את דרכיו. כשהעימותים מחריפים הוא מתנתק מההורים. האינטראקציה הופכת שלילית וקשה” ההורים מותשים ומיואשים ורואים את הילד שלילי” מפסיקים להאמין בו וחשים כי נכשלו בתפקידם.
במקרים כאלו גם היחסים בן ההורים מתערער” הם מאשימים זה את זו במצב שנוצר” האם מאשימה את האב כי התנהג בקשיחות והאב מאשים את האם בגישה רכה ובכניעה לילד” השיחות מתמקדות בעיקר בהתנהגותו הבעייתית של הילד” ובחוסר היכולת שלהם להשפיע עליו.
כיצד יחזירו ההורים את מעמדם ההורי?
ראשית” עמדת ההורה צריכה להיות לא מתוך כוונה לשלוט שליטה מלאה בילד אלא ממקום שבו אני כהורה שולט קודם כל בעצמי. העמדה שאני צריך להשיב מלחמה ולנצח שאם לא כן אאבד את כבודי או שהילדים יראו בי אדם חלש” היא עמדה מוטעית. הורים חזקים אינם נגררים לפרובוקציות או לעימותים קולניים” אלא יקרינו ביטחון שמעביר מסר חשוב לילד: תפקידי וחובתי להשגיח ולהגן עליך גם אם לא נוח לך.
חג הפסח מלמד על תפקידו המשמעותי והקריטי של ההורה בחיי הילד” זהו חג חינוכי שבו האב מלמד את הבן שיעור באמונה. תפקידו וחובתו של האב להעביר לדור הבא את החיבור שלו לאומה” “בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים”. ישנו יעד שמחזיק ומחבר את עם ישראל” “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו”. בליל הסדר מתברר מעמדו ותפקידו של האב “והגדת לבנך”” “אמור לו”” “ואמרת לבנך”” “ואמרת אליו”… האב הוא הצינור להעביר את סיפור יציאת מצרים” יסוד האמונה. הצינור חייב להיות ללא חסימות ומשקעים” מעבר פתוח” שהילד ירגיש את הקשר הבלתי מותנה” שלא מתנתק בשום מצב “בנים אתם לה'” – “בני אל חי” .
לכן עלינו ההורים מוטל לחזק ולבסס את מעמדנו קודם כל בעיני עצמנו” ולהאמין בתפקיד שזיכה אותנו הקב”ה למלא את חובתנו כלפי הבן ועם ישראל. גם אם המצב נראה אבוד נתמלא בכוחות אמונה ונגאל את עצמנו מן הייאוש מתוך הדבקות בסיפור יציאת מצרים” שעל אף הקושי” המרירות ומצבם הרוחני של עם ישראל” נגאלו ישראל.
hadasagehali@gmail.com