כ”ז אדר יום פטירת המקובל ”בעל הלשם” – הרב רונן טמיר על דמותו היחודית

מה יש לנו לומר על רבי שלמה? הרי הוא מטייל בגן עדן העליון בעולם הזה והוא עובר מעולם לעולם בעולמות העליונים” כפי שאנו עוברים מחדר לחדר…” (מדברי מרן הראי”ה לגרי”מ חרל”פ אודות בעל “הלשם”)
הרב שלמה אלישוב נולד בשנת ה’תר”ב בעיר זאגר שבליטא” לאביו ר’ חיים חייקל שהיה תלמיד חכם מופלג וצדיק” אשר כל לילותיו היו קודש ללימוד תורה. בנוגע ליחוסו” כתב בעל ה”לשם” בהקדמתו לספרו הראשון “הקדמות ושערים”: “לפי מה שקיבלתי מזקני משפחתי – הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האריז”ל” ומצד אחד הנני גם כן מגזע הרב הקדוש מוהר”ר שמשון מאוסטרופאליא”.
כשהגיע למצוות” נשלח למינסק ללמוד אצל הגאון ר’ גרשון תנחום” בעל “אילנא דחיי”. לאחר שנשא לאשה את בת – שבע אסתר בת ר’ דוד פיין” עבר לעיר טעלז” שם הצטרף לקבוצה של אברכים פרושים. על תקופת לימודיו בטעלז” סיפר המהרי”ל בלוך: “מה שזכה ר’ שלמה היה על ידי רוב יגיעתו במסירות נפש ובכיות עצומות” בשפיכת הנפש לה’ שיאיר עיניו”.
גם ר’ ירוחם ממיר סיפר אודותיו: “ר’ שלמה – הוא בימי חורפו כבר היה מקובל” ופעם אחת בנסעו עם הגאון ר’ ישראל סלנטר – הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה…”.
לאחר זמן” עבר לעיר שאוול” שם נבחר על ידי גדולי דורו לערוך לדפוס את כתבי הגר”א” הרמח”ל ור’ יצחק אייזיק חבר. הוא נתבקש לכהן כדיין” אך סירב והעדיף לשקוע בלימודיו. שם גם הכיר את מרן הראי”ה קוק” בעת שכיהן כרב בעיר זוימל” והם היו נפגשים ועוסקים יחד בכתבי האריז”ל לילות שלמים. לאחר שנים” סיפר בעל ה”לשם” לר’ אריה לוין זצ”ל: “ר’ אברהם יצחק הוא כליל השלמות” שלמות בגאונות” שלמות בצדקות” שלמות במחשבה” ושלמות בהנהגה… כשם שישנן שיטות בהלכה” כך ישנן שיטות גם בקבלה: דרך מיוחדת לראב”ד ודרך מיוחדת לרמב”ן” ושיטת האר”י הקדוש שונה משיטת הרמ”ק… ואילו הראי”ה קוק – ידע והקיף את כל השיטות כולן” ועליו ניתן לומר: ‘כל רז לא אניס ליה'”.
בהמשך” עבר בעל ה”לשם” להתגורר בעיר הומל ליד חתנו” ובשנת ה’תרפ”א סיים שם את כתיבת חלק הכללים מתוך ספרו ה”לשם שבו ואחלמה”.
כאשר שמע שהראי”ה קוק נבחר לכהן כרב בירושלים” כתב לו אגרת ברכה: “כבוד ידידי מאז” הרב הגאון” המאור הגדול” שמו נודע לתהילה ולתפארת” כש”ת מוהרא”י הכהן קוק שליט”א” רב הכולל (=הראשי) בירושלים עיה”ק תובב”א. אחדשה”ט כמשפט” הגד הוגד לי כי רוב מעלתו נתמנה לרב הכולל (=הראשי) בירושלים” ושמחתי מאוד על זה. והנני מתכבד לברך את כבוד רוב מעלתו” כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת” וינוב שמו הטוב למרחוק” ויעלה מעלה מעלה אמן כן יהי רצון”.
בשנת ה’תרפ”ב שלח בעל ה”לשם” אגרת נוספת לרב קוק” בה ביקש לנסות ולהשיג אשרת כניסה לארץ ישראל עבורו” עבור בנו ר’ אברהם” ועבור נכדו הצעיר יוסף שלום” הלא הוא הגאון הגדול ר’ יוסף שלום אלישיב זצ”ל.
הרב קוק סייע בידם והשיג עבורם אשרת עליה” ובשנת ה’תרפ”ד עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. הרב קוק רחש כבוד עצום לבעל ה”לשם”” ובאגרת משנת ה’תרע”ג הוא מכנה אותו “הגדול שבמקובלי הדור” הרב ר’ שלמה משאוויל”.
כאשר הרשה לעצמו אחד מהקנאים שבירושלים לדבר סרה אודות הרב קוק” השתיקו בעל ה”לשם” ואמר: “לי לא תספרו מי הוא הראי”ה ומה טיבו. מה אתם יודעים מי הוא? הלא לילות ישבנו יחד!”.
בליל שבת קודש “תצוה”” כ”ז אדר ה’תרפ”ו” היום לפני 88 שנה” נתבקש המקובל ר’ שלמה אלישוב לישיבה של מעלה.
על מסע ההלויה כתב הצדיק ר’ אריה לוין: “כשהוציאו המיטה ברחובה של עיר” הספידו מעלת כבוד רבינו הגאון הצדיק המקובל מרן רבי אברהם יצחק הכהן… בבכי תמרורים” ובתוך דבריו התפרץ בבכי וצעק בקול מר: ‘אבי אבי” רכב ישראל” אילו זכינו היינו רואים בעינינו כי פסק עמודא דנורא (=עמוד אש) בין דידיה לדידן” כראוי לחד בדרא’. ואמנם ראינו פלא – כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזיתים והחלו להתעסק בקבורתו – זכינו” כל המשתתפים שמה” לראות בעינינו עמודא דנהורא כעין מראה הקשת” תחת כיפת השמיים ממזרח למערב – עד סתימת הגולל. כולם ראו ותמהו”.
לאחר ההלויה” קרא הראי”ה קוק לתלמידו הגרי”מ ואמר לו: “מכיון שנסתלק מן העולם צדיק זה” שהיה עמוד הקבלה בדורנו” חסר עכשיו בעולם לימוד תורת הנסתר שלו. לכן – מבקש אני ממך שתקבל עליך להוסיף הרבה בלימוד הנסתר” כדי להשלים החסר” וכך אעשה גם אני”.
לימים” כאשר שאל ר’ איסר קלונסקי את הרצי”ה קוק מי הוא גדולי המקובלים בדור הקודם” השיב:
“היו שלושה” הרב שלמה אלישוב – בעל ה”לשם שבו ואחלמה”” הרב יהודה לייב אשלג – בעל ה”סולם”” ומרן הרב קוק זצ”ל”.
המקובל הגדול רבי שלמה אלישוב” בעל ה”לשם שבו ואחלמה” זכותו תגן עלינו” אמן.