הסתכלות על פורים מזיות נשית
התאורים בפרק א’ של מגילת אסתר מכניסים אותנו מיד לאווירה. לא קשה לדמיין את ההתהוללות והנהנתנות בחצר הארמון: את בדי הפאר בצבעיהם העזים” את עמודי הכסף הנוצצים…אפשר לשמוע את התפעלות המוזמנים ואת קולות הלגימה של כמויות היין הנשפכות” ולהריח את בשמי הנשים. ולשם מה כל החגיגה הזאת? כתוב במפורש: “בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו…” אחשוורוש” המלך הגדול” פשוט רוצה לעשות רושם. אפילו את יופיה של אשתו הוא אינו רוצה לשמור במקום הפרטי והצנוע של שניהם” והיא מתבקשת לבוא לפני המלך בכתר מלכות (ויש אומרים בכתר בלבד) להראות העמים והשרים את יפיה.
וכקונטרה לכל החומרנות הצבעונית והרעשנית הזאת” יש לנו את אסתר” אסתר הצנועה” מבית שאול הצנוע. אסתר לא רצתה להבחן לתחרות “מלכה נולדה”” היא נלקחת בעל כורחה. היא לא דברנית גדולה” ואפילו את עמה ואת מולדתה אינה מספרת לאיש. ובעוד שאר הנערות דורשות בגדים ותכשיטים ותמרוקים כדי לכבוש את לב המלך” אסתר מסתפקת במינימום ההכרחי שהגי מציע.
משום מה” כשמגיע פורים” אנחנו מוצאות את עצמנו שוכחות את אסתר הנחבאת את הכלים” ונגררות דווקא לקטע של אחשוורוש – של להראות את עושר כבוד התחפושות שתפרנו” ואת ויקר תפארת משלוחי המנות שהכנו. התרבות המערבית הצרכנית מעודדת את עניין ה”שואו” והמה יגידו” וקל להסחף איתה.
זה לא אומר שיש פסול בכל תחפושת מושקעת או משלוח מכובד” חלילה. אך כשאם מלבישה את בתה בתחפושת של בובה בתוך קופסה” תחפושת שגובלת לטעמי בהתעללות בילד” יש לה בעיה חמורה בסדרי העדיפויות. גם הסטנדרט של משלוחי המנות נוטה לטפס מדי שנה” ולחרוג לגמרי מהכוונה הפשוטה והנעימה של חיזוק הקשרים עם ידידנו ושכנינו. השנה מפרסמים למכירה ליצני כסף במאות שקלים – הם אמנם יפים מאוד” אבל בזמנינו” צריך לקוות שהם לא יהפכו להיות חלק אינטרגלי של המשלוח הממוצע.
והנה” בסוף המגילה” גם מרדכי עוטה בגדי מלכות : “ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות” ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן…” מה קרה פתאום? מה עניין תאורי הפאר לדמותו של מרדכי הצדיק? זה ברור: ביופי ובהשקעה לכשעצמם בוודאי שאין פסול. תאורי התכלת והארגמן מעוררים אצלי תמיד אסוציאציה של פרשיות המשכן” שם הזהב והבדים היקרים פארו את בית ה’.
וגם אצלנו – הכל תלוי בכוונת הלב. כלפי מי כל ההשקעה שלנו ? לשם מצווה ונוי מצווה? או כדי לזכות במבטי התפעלות? רק אנחנו יודעות אם הכנו את המשלוח הענק כדי שלא יאמרו שאנחנו קמצנים” או כהזדמנות להודות למאן דהוא ולהוקיר אותו. רק אנחנו יכולות לאבחן אם ישבנו ערות בשעות הקטנות של הלילה ותפרנו כדי שיגידו שהילד שלנו מהמם” או כדי לשמח את לבו בתחפושת המדוייקת שביקש.
אז שנזכה כולנו” בחג בו החיצוניות והפנימיות מתהפכות להן” להיות תמימות ושלמות עם עצמנו ועם החלטותינו. פורים שמח!
