יום הדין והליצנים?!הש

הציווי והביצוע” להקים את המשכן בר”ח ניסן כנאמר בפרשתנו (מ א” מ יז) “וידבר ה’ אל משה לאמור ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד”” “ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן”” נראה לכאורה טכני בלבד. אך מהתבוננות במדרש אנו מגלים שבניית המשכן הסתיימה לפני ר”ח ניסן” והיה אפשר להקימו מיד” אך משום מה הקב”ה המתין וציוה לעכב את הקמתו עד א’ בניסן כנאמר בתנחומא (פקודי יא) “ולכמה חודשים נגמרה מלאכת המשכן? ר’ שמואל בר נחמן אמר בשלושה חודשים נגמרה מלאכת המשכן” תשרי” מרחשון וכסלו והיה מונח ומפורק טבת שבט ואדר” והעמידוהו באחד בניסן שנאמר ‘בחודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד'” ר’ חנינא אמר באחד באדר היתה נגמרת מלאכת המשכן… למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקב”ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו” לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקב”ה הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין למה נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד? ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקב”ה”. וביתר חריפות מובא בשמות רבה (נב ב) “והיו ליצני ישראל אומרים” אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם? כיוון שאמר אלקים למשה שיקים את המשכן” התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד ממלאכתו (כולל הליצנים) שנאמר ‘ויביאו את המשכן אל משה’.”
וצריך להבין מה הקשר בין הקמת המשכן ליצחק” ומדוע ה’תשובה’ לליצני הדור שבכל דור ודור היא דווקא בא’ בניסן? מה יש בו ביום המיוחד” ר”ח ניסן” שבו צריך לערב שמחה בשמחה כנגד הכלל העקרוני ש”אין מערבין שמחה בשמחה”.
מבאר הרב קוק” שר”ח ניסן” המשכן” ויצחק אבינו הם שלושה ביטויים לאמת האלקית הטהורה המופיעה בעולם הזה” לדין – מצדו החיובי” המבטא את הסגולה – המהות האלקית הנמצאת בזמן במקום ובאדם הקיימים בעם ישראל בכל המצבים” גם אלו הנראים מקולקלים ביותר. ר”ח ניסן “החודש הראשון – ראש החודשים” חודש האביב” המורה על הקישור הגדול שיש לכל היקום עם חידוש הצורה ישראלית” הנותנת נשמה עדינה רוחנית עליונה באף כל יציר נברא. המשכן החובק בקרבו כל רזי עולמים” כל יחוסי ההויה בגילוייה ובהופעותיה השונות” ברוחניות היותר עליונה ובכל הוד מוסריותה” וייחוס הכל אל נשמת ישראל הכוללת כל המרקיעה למרומי כל” (עין איה שבת ב פ”ט” נו).
יצחק המבטא את מידת הדין והאמת האלוקית בעומק טהרתה” כנאמר (עין איה שבת ב פ”ט קמד” קלט) “הטבעיות האמתית של התכונה הנפשית של האומה” החודרת בגניזה בכל פרטיה היא באמת מידתו של יצחק” לא צד ידיעה בכל אורח של חסד הדורש איזו ותרנות” ולא הכרה חיצונית על פי סימנים ומעשים (חיצוניים) כי אם מה שהוא גנוז בחביון עז העליון” – שהוא הדין והוא האמת.
מכאן מובנת גם התשובה לליצנים דווקא ביום הזה. הליצן מתבונן במציאות מבחוץ כפי שמשתקפת לחושיו ורגשותיו. הוא אינו מסוגל לחדור לעומק המהות” לסגולה שבמציאות. על כן דווקא ביום ר”ח ניסן” הוא הזמן שבו מתגלה המהות הישראלית בכל תוקפה” יום הדין” יום האמת” ודווקא בהקמת המשכן הוא המקום בו מתגלה סגולה עליונה זו” ודווקא ביום הולדתו של יצחק” הסניגור הגדול מול טענת הקב”ה באחרית הימים “בניך חטאו” (שבת פט) הוא התשובה לליצנים באומרו “בני ולא בניך?” שהרי “העיקר המהותי הוא המכריע בהערכת המציאות. התוארים החיצוניים והמקריים הם תמיד דברים טפלים ועוברים” והערך הנכון של כנסת ישראל לא ישתנה גם אחרי שנתגלו מאורעות מקריים המכסים את אור האמת של המהות הפנימית של עוצם הוית נשמתם התוכית ‘בני בכורי’ בשם ה’ אל עולם” קדוש ישראל לנצח”! (עין איה” שם)