האינטרנט – כלי או תוכן? (ב)

בחלק הראשון של המאמר ראינו ש: (א) האינטרנט ממלא שני תפקידים – אמצעי תקשורת ומאגר מידע. (ב) האינטרנט הוא “תוכן” לא רק בתפקידו כמאגר מידע אלא גם בתפקידו כאמצעי תקשורת: הוא מחבר בין מדינות ותרבויות רחוקות ויוצר את “הכפר הגלובאלי”” באמצעות הפייסבוק הוא משפיע על מושג החברוּת ועל מושג הפרטיוּת. האינטרנט הביא ללידת “שפה” חדשה (מאוד רדודה)” שחק את ערך המילה הכתובה וגרם לאובדן כבודה. רשימה חלקית זו מעידה על היקף השפעת הכלי עצמו על חיינו. כבר לפני 50 שנה קבע מרשל מקלוהן ש”המדיוּם הוא המסר”. הוא טען שהמדיום – אמצעי הביטוי והתקשורת – משפיע על החברה ועל דרך הפנמת הידע יותר מאשר תכולת המידע המועברת באמצעות המדיום. דבריו נאמרו שנים הרבה לפני הופעת האינטרנט. בזמנו הם עוררו פולמוס. כיום” בעידן האינטרנט” אין עליהם חולק.
ומכאן להכללה: אין טכנולוגיה שהיא ניטראלית. טועים אלו שסבורים שהטכנולוגיה היא כלי ניטראלי והכל תלוי באופן שמשתמשים בה. אמנם נכון שהטכנולוגיה היא כלי אבל הוא לא ניטראלי. הטכנולוגיה איננה “גולם” (חומר ללא צורה) אלא כלי שיש לו “צורה”. צורה זו היא אפיון תרבותי. הטכנולוגיה נוטלת חלק בעיצוב התרבות לא פחות מתנועות אידיאולוגיות. אפשר לדון ולהתפלפל מהיכן זה מתחיל – האם התרבות מעצבת את הטכנולוגיה ומעניקה לה את צורתה” או להיפך – הטכנולוגיה מעצבת את התרבות. כלומר: מה הביצה ומה התרנגולת? אבל אין מי שיחלוק על כך שהטכנולוגיה צועדת במקביל לתרבות” משרתת את התמורות התרבויות ומותאמת אליהן. היא קרוצה מאותו חומר” לכן היא איננה ניטראלית.
מה כל הנ”ל אמור להגיד לנו? מה ההשלכות החינוכיות? נחדד את השאלה: האם יש מה לעשות? האם יש לנו שליטה על השפעת האינטרנט על חיינו? הבה נחזור להבחנה בין האינטרנט כמאגר מידע לאינטרנט כאמצעי תקשורת. האינטרנט כמאגר מידע גורם לנו עתה נזקים חמורים כיוון שרבים נחשפים באמצעותו לתכנים שליליים” אבל – למרות הקושי שבדבר – יש לנו אפשרות לשלוט על השימוש בו” לחסום את האתרים השליליים וליהנות מהאתרים החיוביים” להפיק ממנו את המיטב ולצמצם את נזקיו. לעומת זאת” אין לנו כמעט שליטה על ההשפעה הרוחבית של האינטרנט ככלי שיש לו “צורה”” המעצב את תרבותנו” כפי שזה בא לידי ביטוי ברשימת הדוגמאות הנ”ל.
לפני שנשיב לשאלה זו עלינו להכיר בשתי הנחות עובדתיות:
א. כל התופעות שסקרנו אינן שוליות או חולפות. הן קשורות למאפיינים מהותיים של האינטרנט (= “בעצם” ולא “במקרה”). לכן” גם בעתיד הן ימשיכו ללוות את האינטרנט.
ב. מי שמביט על המציאות בעין פקוחה חייב להודות שלמרות שלא נוח לנו עם חלק מהתופעות” אין לנו אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה (לעידן שקדם לאינטרנט) – האינטרנט הוא עובדה. החדירה של האינטרנט לתוך חיינו הולכת וגוברת. רוב הצעירים בחברה הישראלית גדלים על האינטרנט.
האם נסיק מכאן שצריך להרים ידיים? התשובה היא: לא. אמנם אי אפשר למנוע כליל את השפעת האינטרנט על חיינו” אבל אפשר לאזן אותה. לשם כך צריך להכיר כיצד האינטרנט משפיע עלינו ולהיות מוּדע לכל מסריו של מדיוּם זה. לשם כך נכתב מאמר זה.
כיצד מאזנים? על ידי חינוך. המדיום האינטרנטי מושך אותנו בחוזקה לכיוונים מסוימים. אנחנו צריכים לבלום את הסחף ולהטות את הכף לכיוון הנגדי. באמצעות חינוך” ניתן לתקן את חיינו ולהחזיר אותם ל”דרך האמצע”. סביר להניח שהחברה הישראלית תמשיך לצרוך אינטרנט” ובכללה גם רבים מבנינו” לכן אנחנו נדרשים לעבודה חינוכית מאזנת: נחנך לפרטיוּת (שלא כפייסבוק)” נחנך לייחוּדיוּת (שלא כ”כפר הגלובאלי”)” נחנך לצריכה מרוסנת של מידע חדשותי ולכיבוד המילה הכתובה. נמשיך לחנך לידע איכותי ונלמד כיצד לסנן את כל המידע הטפל שהולך ומצטבר” וכו’ וכדו’. איזון – זו מילת הקוד” אבל קודמת לו מוּדעוּת. מי שאיננו מודע להשפעה המחלחלת של האינטרנט על המוקדים המרכזיים של חייו” לעולם לא ינסה להתמודד איתה.
הטכנולוגיה הקשורה לאינטרנט מתאפיינת בשינויים מהירים. כל חידושי הטכנולוגיה האינטרנטית מתפשטים במהירות הבזק” כמו אש בשדה קוצים. האינטרנט האיץ את קצב התמורות הטכנולוגיות” והשפיע על הרגלי הצריכה של המערב. המערב לוקה בבולמוס של צריכה טכנולוגית” הוא להוט אחר “המוצר האחרון” שיוצא לשוק. יעידו על כך התורים המשתרכים ליד החנויות למוצרי אלקטרוניקה ביום ההשקה של מוצר תקשורת חדש. הלהט מסנוור את המערב ואיננו מאפשר לו להגיב בצורה הולמת לשיטפון של חידושי הטכנולוגיה. הוא איבד את שיקול הדעת המאוזן בכל הקשור לאינטרנט. רק מתוך מתינוּת ואיפוק ניתן להגיב לחידושים הקשורים לתעשיית האינטרנט ולשמור על איזון.
לתגובות: aviner@neto.net.il. לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.