ירידה דרמטית?
מעמד הר סיני היה המאורע הרוחני הנשגב ביותר מכל הזמנים. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית הקב”ה התגלה לעם שלם. אין לתאר את עוצמת התחושה הרוחנית של אותו מעמד. הרמח”ל אף כותב שהקב”ה קרע לעם ישראל את השמים ונתגלו להם כל סודות היקום ותכלית הבריאה (הקדמה למאמר הויכוח). אולם מיד לאחר החוויה הרוחנית המכוננת הזאת” אנו רואים ירידה דרמטית” לפתע ישנה התעסקות אינטנסיבית בפרטי הפרטים שבפרשת משפטים” מדיני עבד עברי” דיני שור ובור עד דיני גניבה ושמירה. השאלה היא מה פשר הירידה הזאת והעיסוק בדברים שנראים כה טריוויאליים לעומת כל מה שעם ישראל עבר במעמד הר סיני? ומה המסר עבורנו לחיים שלנו?
לשמוע את בכי התינוק
הרב יהודה עמיטל זצ”ל היה רגיל לספר שפעם אחת” אדמו”ר מסוים ישב ולמד בחדרו ולפתע שמע את נכדו התינוק בוכה מהחדר הסמוך. האדמו”ר סגר את הגמרא והלך להרגיע את התינוק ובדרך ראה את בנו שהיה יושב שקוע בלימודו. האדמו”ר שאל אותו מדוע לא קם להרגיע את התינוק? הבן ענה שהיה כל כך שקוע בלימוד עד שלא שמע את בכי התינוק. האדמו”ר אמר לו “אם אדם עסוק בלימוד תורה” ואיננו שומע קול של תינוק בוכה – הרי שמשהו פגום בלימוד זה”.
לימוד תורה או כל עיסוק רוחני אחר אינו יכול להיות מנותק מרגש האכפתיות והעזרה לזולת” אלא אדרבה הרוחניות אמורה להגביר באדם את אהבת הזולת. ואכן כך רבי יצחק מוורקא היה שואל איך יודעים אם הדרך שלנו בעבודת השם היא הנכונה? “הבחינה היא אהבת ישראל. אם רואים שדרכו בעבודת השם מגבירה בלבו אהבה לבריות” סימן שדרכו היא דרך ישרה” ואם לאו – לאו!”.
ויתור על כל נדרי למען הזולת
נסיקה לגבהים רוחניים היא דבר נפלא” אבל אסור לשכוח בדרך את החבר. ללא יחסי אנוש תקינים ואכפתיות על דבר גורלם של בני אדם אחרים” אין להישגים רוחניים כל משמעות. הדרך לאלוקים עוברת דרך האדם” דרך הדאגה לצרכי החבר. ר’ ישראל מסלנט היה אומר: “במה שנוגע לעצמו” יש לאדם לבכר את הנשמה על הגוף. ואילו במה שנוגע לזולת – אין לוותר על הגוף” באשר צרכי הגוף של חבירו הם עניני הנשמה של עצמו”.
אולם ר’ ישראל מסלנט לא רק היה נאה דורש” אלא הוא היה נאה מקיים. מסופר שפעם אחת בליל יום כיפור” הקהל התאסף לתפילת ‘כל נדרי'” אך הרב ישראל מסלנט לא הגיע. הם חיכו לו זמן מה” אך כשראו שהשעה מתאחרת” אמרו ‘כל נדרי’ בלעדיו. הם המשיכו לחכות” אך הוא גם לא הופיע לתפילת ערבית. רק בסוף התפילה” הרב ישראל מסלנט נכנס” התעטף בטליתו והתפלל לבדו. לאחר מכן כשנשאל היכן היה” הוא סיפר שבדרכו לבית הכנסת הוא שמע בכי של תינוק מאחד הבתים. הוא נכנס פנימה ומצא תינוק בן כמה חודשים שוכב בעריסתו ובוכה ולידו אחותו הפעוטה” ילדה כבת שש שנרדמה ולא שמעה את בכיו. כנראה שאימו של התינוק השאירה אותו ואת אחותו והלכה לשמוע את ‘כל נדרי’. הרב ישראל מסלנט מצא ליד התינוק בקבוק חלב והאכיל את התינוק והרגיע אותו עד שנרדם. אחר כך הוא העיר את הילדה ורצה ללכת” אבל הילדה התחננה שלא יעזוב כי היא מפחדת להישאר לבד. הרב ישראל מסלנט נשאר בבית ורק כשהאם חזרה מבית הכנסת הוא הלך לדרכו.
רוב האנשים לא היו מוכנים לוותר על תפילת ‘כל נדרי’ ואווירת הקדושה והטהרה בבית הכנסת בליל יום הכיפורים” רק כדי להרגיע תינוק בוכה ולהישאר עם ילדה קטנה שפוחדת להיות לבדה. אבל לא הרב ישראל מסלנט” הוא הבין שהדאגה לגשמיות של הזולת היא הרוחניות שלך.
הרוחניות של הזולת היא הרוחניות שלך
אולם צריך לדעת שגם הרוחניות של הזולת היא הרוחניות שלך” וכך היה הרב ישראל מסלנט אומר: “המבחן של חסיד הוא” אם הציע פעם לחנווני להחליפו ולעמוד במקומו בחנות” כדי שיתפנה ללכת ללמוד”.
חז”ל שואלים מהי הדרך להיות חסיד? היינו חושבים שהדרך לחסידות היא בהתמדה בלימוד תורה” דבקות בתפילה והתחזקות בקדושה ובטהרה. אבל לחז”ל יש דרך מאוד סלולה: “אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא” לקיים מילי דנזיקין” (בבא קמא ל” א וראה מסילת ישרים פרק ט). והלא אפשר להתאכזב” הייתכן שהשאיפות הרוחניות הגבוהות מתחילות בלהיזהר שלא להזיק לחבר?!
אבל זה בדיוק הסוד” ללא דרך ארץ ומוסריות בסיסית” אין תורה ואין רוחניות (אבות ג” יז; ברטנורא ותוספות יו”ט). הרי “כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו” (אבות ג” י). ויש לשאול מדוע יש כפילות” מדוע נאמר בלשון החיוב וגם בלשון השלילה?
התשובה היא שנאמר גם בלשון השלילה” כדי להפקיע מהדעת את התפיסה המוטעית שרוח המקום יכולה להיות נוחה מהאדם כאשר אין רוח הבריות נוחה הימנו. מי שהמערכת החברתית שלו מעורערת” גם המערכת הרוחנית שלו מעורערת. העיקר אינו ‘להסתדר’ עם אלוקים” המצוות אינן ‘פולחן דתי’ ששייכות רק לבית הכנסת ולתפילה” אלא יחסי אנוש תקינים הם החלק הבסיסי בקיום התורה והמצוות. כשם שרבי ישראל מסלנט היה אומר: “יש להקדים לימוד סדר נזיקין ו’חשן משפט’ למסכת ברכות ו’אורח חיים'” כי הלכות ‘אורח חיים'” לרבות דיני שבת” רובן מדרבנן” ואילו דיני ממונות כולם מדאורייתא”.
לעולם לא מפסידים רוחניות כשדואגים לזולת
אפשר לחשוב שאם מקדישים את הזמן לחבר עלולים להפסיד התעלות רוחנית” אך מו”ר הרב מרדכי גרינברג שליט”א תמיד לימדני שלעולם לא מפסידים רוחניות כשדואגים לזולת והביא בחוברת ‘נושא בעול עם חברו’ ראיה לכך מדברי הרב יוסף זונדל מסלנט באגרת לבנו: “אל תצטער ואל תדאג על שום דבר” ולבך יהיה שמח” על שהתנדבת לילך בשליחות מצוה” ביקור חולים וגמילות חסדים וכו'” דזהו מצוה שאי אפשר באחר שנצרכים לבטל מת”ת” ויהא נחשב לך כאילו עסקת בתורה יומם ולילה” (ראה גם רש”י מנחות צט” ב; שו”ת חתם סופר יו”ד פתוחי חותם; ותורת משה ח”א וירא ד”ה כי ידעתיו).
אם כן” זו התשובה לשאלה שפתחנו בה” אם ברצונך לדעת איך לממש את השאיפות הרוחניות הנפלאות של מעמד הר סיני” הדרך היא באמצעות “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים” (שמות כא” א). המשפטים שבין אדם לחבירו מחברים את האדם לאלוקים (ראה הרב הירש שם).
לתגובות: natanorot@gmail.com
