יהושע ועמלק

מלחמתו של יהושע בעמלק מעוררת תמיהות רבות” ועטויה במעטה סוד. ובכלל זה המשפט המסיים “כי יד על כס… מלחמה לה’ בעמלק מדור דור”. יש לשאול מדוע נבחר דווקא יהושע לנהל מלחמה זו” ולא היתה ביד ה’ כפי שנלחם נגד מצרים כנאמר בראשית הפרשה: “ה’ ילחם לכם ואתם תחרישון”. אפילו משה רבנו אינו מנהל מלחמה זו” כפי שעשה במלחמת סיחון ועוג” למרות זקנותו” לאחר ארבעים שנה.
מפרש אוה”ח: “להיות שנתעצלו בתורה” שנמשלה למים ולאש (לאֵש” ע”פ ירמיהו כג” כט “הלא כל דברי כאש”” ולמים “הוי כל צמא לכו למים”” ישעיה נה א” כפירוש הגמרא תענית ז א). לזה הענישם בצימאון כנגד בחינת המים” והאש – המלחמה של עמלק”.
המים מסמלים את לימוד התורה” והאש מסמלת את מלחמתה של תורה” העמקה ופלפול. וממשיך האוה”ח “ויחנו ברפידים” – “ואין מים (יז א) כדבריהם ז”ל (בכורות ה ב ובתנחומא כאן) אין רפידים אלא רפיון ידיים מן התורה” וכִּיוון הכתוב לומר” שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים” לזה גם ה’ מנע מהם המים” מידה כנגד מידה”. ובפסוק ט הוא מבאר מדוע נבחר למשימה זו יהושע” ואלו דבריו (פס’ ט) “נתחכם משה כשהכיר העוון שהוא לצד ביטול מלחמת התורה” אמר אין ראוי לצאת למלחמה. אלא יהושע” שנאמר עליו ‘לא ימוש מתוך האהל’ (לג יא) בעסק התורה ואמר לו שיבחר כיוצא בו ובזה יתגבר על עמלק” וכן היה”.
מלחמתו של עמלק מכוונת כנגד רוח ישראל” ולשם כך חייב האדם בעצמו להתמודד ולמסור נפשו על ה’. מה שאין כן המלחמה עם מצרים” בה רצו בעבודתם הפיסית של ישראל” שם אפשרי שתהיה מלחמה ניסית “ה’ יילחם לכם ואתם תחרישון”.
ואולי ניתן לפרש (ע”פ ב”ב קכג)” יהושע מזרעו של יוסף הוא. ואין זרעו של עשו – עמלק – נמסר אלא ביד זרעו של יוסף” שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש” ובית יוסף להבה” ובית עשו לקש.
נסיים בדברי הראי”ה אשר מובאים במי מרום (לרב חרל”פ בשלח): “מחר אנכי ניצב על ראש הגבעה” ומטה האלקים בידי” – כ ל מגמתו של עמלק היתה להתקומם על המצוה והחובה” ולקחת את החמימות ואש התורה” ולהביא הכל לידי רשות” וזה מרומז במילה מָחָר” מצוה חובה רשות. שעמלק רצה להפוך מצוה וחובה רק לרשות. וכדי לתקן את ה’מחר’ ולהטות הכול אל האלקים” לוקח משה את מטה האלקים” וכפי שאכן עשה פנחס הלוקח רֹמח” רשות מצוה חובה” מגמתו להעלות את הרשות למצוה ואת המצוה לחובה.
וכידוע ‘מחר’ הוא נשק יצה”ר ועמלק.
שנזכה לראות בעינינו את כסא ה’ השלם בגאולת ישראל.