קיצור דיני ט”ו בשבט

א. ט”ו בשבט הוא התאריך שמבדיל בין פירות השנה שעברה לפירות השנה הבאה לעניין הפרשת תרומות ומעשרות (ראש השנה טו).
ב. אין אומרים תחנון בט”ו בשבט (שו”ע או”ח קלא ו).
ג. יש מנהג קדום אצל האשכנזים (מ”ב שם ס”ק לא) והספרדים (“פרי עץ הדר” – סדר לימוד לליל ט”ו בשבט) להרבות במיני פירות של אילנות. ולא מוזכר מספר חמישה-עשר כמניין ט”ו.
ד. טוב לחזר דווקא אחרי פירות שאין לאדם הזדמנות לאכול במשך כל השנה (מ”ב רכה ס”ק יט. ע’ ירושלמי סוף קידושין).
ה. יש להדר אחר פירות משבעת המינים. אולם עדיף פירות מארץ ישראל שאינם משבעת המינים משבעת המינים שיובאו מחו”ל. זאת משום שריבוי פירות בארץ קודשנו הוא סימן של הגאולה (סנהדרין צח א. רש”י) והשכינה שורה בארץ ישראל” והיא נספגת בפירות (ב”ח או”ח רח). לכן” רבנו הרב צבי יהודה קוק היה קורא לבננה מא”י: “הבננה הקדושה”.
ו. הנהגת מרן הרב קוק: “לחיבת קדושת פירות ארץ ישראל” היה משתדל ליטול ידיו לאכילתם” (לשלשה באלול ס’ עח).
ז. יש לאכול משבעת המינים קודם” בזה הסדר: זית” תמר” ענבים” תאנה ורימון (ע’ שו”ע או”ח ריא א-ב).
ח. האוכל גם מפירות א”י וגם מפירות חו”ל” יש לברך “על פירותיה” בברכת מעין שלוש” כי פירות ארץ ישראל חשובים יותר (ס’ שיח הפסח עמ’ קה בשם הגרי”י קניבסקי ה”סטייפלר” והגרי”ש אלישיב).
ט. מרן הרב קוק כתב: “על פי המנהג יש בו [בט”ו בשבט] איזה רושם של יום חגיגה” של התעוררות לתחייה יישובית בארץ הקודש” (אגרות הראיה ב” עמ’ סא).
י. יש שנהגו לנטוע פרי עץ בט”ו בשבט. בביקורי אצל יונתן פולארד בבית הכלא באמריקה” פולארד אמר לי בענווה: “יש לי ממך בקשה גדולה מאוד – כשתחזור לארץ תיטע עץ פרי”. לכן אנו מבקשים לנטוע פרי עץ למען פולארד.