אני לוחמני – חלק א

כן” אני לוחמני. זה אמנם נראה לא טוב” אבל לפעמים אין ברירה. זה לא מכובד ולא מקובל אבל לא אכפת לי” לכן אני לוחם.
מי שחלש וסמרטוט” דורכים עליו עד תום. העולם מלא אנשים תמימים המהללים את הפייסנות” וסופם רע ומר. לכן” יש להיות רציני ואחראי ולתקוף. אני לא תוקף סתם בלי סיבה מתוך מאוויים תוקפניים. גם אני אוהב שקט ושלווה” אבל כמו שאומר הפתגם הרומאי Si vis pacem para bellum” אם אתה רוצה שלום” הכן מלחמה. אני תוקף רק אויב. וכמובן איני מחכה שהוא יתקוף אותי כדי להתגונן” זה מאוחר מדי. אני מקדים רפואה למכה” משיב מלחמה שערה. ההגנה הכי טובה היא ההתקפה המונעת. נהניתי לראות מה שכתב רבי יצחק עראמה” בעל ספר עקדת יצחק: האדם נברא לוחם. גם ד’ שאנו הולכים בדרכיו הוא איש מלחמה” בעל מלחמות” מצמיח ישועות.
חלק ב
ונגד מי אני לוחם? איני אדם שפל. איני רואה אויב בכל מקום בצורה חולנית. אני גם יודע לוותר ולשים את עצמי בצד. אינני אומר שכל מי שלא שייך לקבוצה שלי הוא אויב. לא. אני בודק וחושב ולומד היטב את הנושא” עד שאני יוצא למלחמה. אבל אחרי שהחלטתי אז אני הולך עד הסוף” מלחמת חרמה על החיים ועל המוות” עד שאויבי מחוסל כליל בלי יכולת לקום. אני משקיע בזה אנרגיה רבה” ומוסר נפשי” כי בנפשי הוא. זה המושג של מלחמה טוטאלית” כתיאורטיקן הגדול קארל פון קלאוזביץ” או כמו שאומרים בצרפתית A la guerre comme a la guerre” במלחמה כמו במלחמה.
אם כן מי הוא אויבי? הרוע! הוא מוציא אותי מן הכלים. אני שונא אותו ולוחם נגדו בכל מקום שאני פוגש אותו. בזה אני עושה טובה” לא רק לעצמי” אלא לכולם. ואנא אל תגידו לי: מי אתה ומה אתה” שפל שכמוך להרים את דגל המלחמה נגד הרוע. כי אני אגיד לכם: נכון שאני שפל” לכן אני חייב להילחם ברוע” כי אם לא אלחם ברוע” אכן אשאר שפל.
חלק ג
איפה אני מוצא כל כך הרבה רוע? את הנושא הזה הכי קל לדעת והכי קשה לבצע: בי. אני לוחם נגד הרע שבי. לא שבאחרים. איזו חוצפה תהיה לי אם אלחם ברוע של אחרים ולא ברוע שבי” זה בעצמו יהיה רוע נורא.
אני לא רוצה להיות רע! לא אמרתי שאהיה צדיק אבל רשע איני רוצה להיות. שבוי השטן איני רוצה להיות. אדם פראי” אדם אלילי” איני רוצה להיות.
נכון שאני לא שווה הרבה ואיני מתנשא שאני משהו או שאהיה משהו. אבל בכל זאת” נגד הרע” איני מתפשר” איני עושה לעצמי הנחות. אלחם נגד כל עברה” נגד כל רשלנות במידה טובה” נגד כל מידה רעה.
זו משאת נפשי” וכשאני מצליח” אפילו במעט” שמחת עולם על ראשי. כמה אני מאושר.
כל זאת לא אני המצאתי” ראיתי בספרי מוסר.
כן” החיים אינם לונה פארק. החיים אינם גן שעשועים. הם מלחמה” ואני שש אלי קרב.
היו בטוב אחים לנשק.