שָׁלַחְנוּ אֶת כָּל הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב חֲזָרָה לְאָהֳלֵיהֶם” וְגַם אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁכָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לִשְׁתּוֹת מַיִם” שָׁלַחְנוּ. נִשְׁאַרְנוּ רַק שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ. לָקַחְנוּ אִתָּנוּ צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְשׁוֹפָרוֹת[1.[
עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱמָנִים” שֶׁנַעֲנוּ לִקְרִיאָתִי וּבָאוּ לַעֲזֹר” זוֹעֲמִים עַל שֶׁהִזְעַקְתִּי אוֹתָם וְהִטְרַחְתִּי אוֹתָם לַשָּׁוְא.
הָעָם חוֹשֵׁב אוֹתִי לִמְשֻׁגָּע. מִי יוֹצֵא עִם כֹּחַ קָטָן כָּזֶה לְהִלָּחֵם נֶגֶד צָבָא אַדִּיר ???
דִּבּוּרִים אֵלּוּ לֹא מַטְרִידִים אוֹתִי. אָמְנָם הנִסָּיוֹן גָּדוֹל אַךְ אֶעֱמֹד בּוֹ. ד’ רוֹצֶה לְלַמְּדֵנוּ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן[2] וְאָנוּ נִלְמַד.
הָלַכְנוּ לִישֹׁן בַּאֲוִירָה שְׁקֵטָה וּבְהַרְגָּשַׁת בִּטָּחוֹן.
בַּלַּיְלָה הִתְגַּלָּה אֵלַי ד’: גִּדְעוֹן” גִּדְעוֹן. אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת . קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ . וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת” רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה” וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ ” וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ [3[
אָמְנָם אֵינִי מְפַחֵד” אַךְ ד’ רוֹצֶה לְסַלֵּק מִמֶּנִּי אֲפִלּוּ פֵּרוּר שֶׁל פַּחַד (כִּי פַּחַד יָכֹל לִגְרֹם לְכִשָּׁלוֹן ) וְלָכֵן הוּא מַצִּיעַ לִי לָלֶכֶת עִם הָעוֹזֵר שֶׁלִּי” פּוּרָה” לְרַגֵּל בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב לְהִתְרַשֵּׁם מֵהָאֲוִירָה שָׁם וּלְהִתְחַזֵּק.
יָרַדְנוּ לָעֵמֶק” עָבַרְנוּ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה לְיַד חַיָּלִים חֲמוּשִׁים מִפְּלֻגַּת הַכּוֹנְנוּת[4]. הַמַּחֲנֶה עֲנָק ! חַיָּלֵי מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם” רַבִּים כְּמוֹ אַרְבֶּה” וּגְמַלֵּיהֶם רַבִּים כְּמוֹ הַחוֹל עַל שְׂפַת הִים. אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אוֹתָם !!
הִתְגַּנַּבְנוּ בֵּין הָאֹהָלִים” וּלְיַד אַחַד הָאֹהָלִים שָׁמַעְנוּ חַיָּלִים מְדַבְּרִים. נִצְמַדְנוּ לְדֹפֶן הָאֹהֶל בְּשֶׁקֶט וּבְלִי לָזוּז” וְהַחַיָּל סִפֵּר: “הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי…” וּבַחֲלוֹמוֹ עוּגַת שְׂעוֹרִים מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּמַחֲנֶה מִדְיָן עַד הָאֹהֶל” וּכְשֶׁפָּגְעָה הָעוּגָה בָּאֹהֶל” הוּא הִתְהַפֵּךְ.
חֲבֵרוֹ עָנָה מִיָּד: פֵּרוּשׁ הַחֲלוֹם פָּשׁוּט מְאֹד: חָלַמְתָּ עַל הַחֶרֶב שֶׁל גִּדְעוֹן בֵּן יוֹאָשׁ! זֹאת אוֹמֶרֶת שנָתַן הָאֱ-להִים בְּיָד גִּדְעוֹן אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה [5[.
הִתְפַּעַלְתִּי מֵהַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַחַיָּל לַחֲלוֹם. אָמְנָם הַחַיָּל אֵינוֹ נָבִיא” וַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ” אֲבָל חֲלוֹמוֹת מְבַטְּאִים אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַחוֹלֵם” וְהַחֲלוֹם הַזֶּה מְגַלֶּה שֶׁהַתְּחוּשָׁה שֶׁלּוֹ קָשָׁה” שֶׁהוּא מְאֹד מֻדְאָג. הֵם חוֹשְׁשִׁים מִמַּפָּלָה בַּקְּרָב!
חָזַרְתִּי לַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ מְלֵא בִּטָּחוֹן וּגְבוּרָה. הַנִּצָּחוֹן בְּיָדֵינוּ! ה’ הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ! נַכֶּה אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ !
כֵּיצַד? אַתֶּם שׁוֹאֲלִים.
יֵשׁ לִי תָּכְנִית. עוֹד מְעַט אֲגַלֶּה לָכֶם.