פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > להרפות?

להרפות?

אדם עומד על שפת הצוק ומתבונן בנוף המדהים. לפתע הוא מאבד את שיווי משקלו ומתחיל להידרדר מטה לתהום ב’צניחה חופשית’. איכשהו הוא מצליח להיאחז בזיז של אבן בקיר הצוק ומוצא את עצמו תלוי בין שמים לארץ. “אלוקים תעזור לי” הוא צועק. “אתה באמת מאמין בי?” הוא שומע את אלוקים שואל אותו. “כן! כן!” הוא צועק. “אז תשחרר את האחיזה שלך באבן” אלוקים אומר. האדם מתבונן מסביב וצועק “יש כאן מישהו אחר שיכול לעזור לי?”…
הסיפור אולי מציג מציאות קיצונית” אבל עלינו לשאול את עצמנו בכנות” האם בחיים שלנו אנחנו באמת מוכנים ‘לשחרר את האחיזה שלנו באבן’? איך אנחנו מגיבים כשיש משהו שאנו ממש רוצים ומנסים שוב ושוב וזה לא הולך? האם אנחנו מנסים ‘לדחוק את השעה’ ומכפילים את המאמצים? האם אנחנו מתייאשים? או שאנחנו משחררים את האחיזה שלנו ומאפשרים לדברים לקרות?
לבחור את העיתוי הנכון
קהלת היה אדם חכם שהבין שכל דבר צריך לקרות בזמן המתאים לו “לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם” (קהלת ג” א). העיתוי הוא דבר הכרחי שיש לשים לב אליו “רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו” (אבות ד” יח).
אולם לעתים האדם רוצה דבר מסוים והוא מנסה בכל דרך להשיגו” אמנם צריך לעשות השתדלות” אך צריך להיות חכמים ולראות אם העיתוי נכון. לעיתים כדאי דווקא להמתין קמעא לשעת כושר ואז לנסות שוב. “וכל הדוחק את השעה – שעה דוחקתו” וכל הנדחה מפני שעה – שעה עומדת לו” (עירובין יג” ב).
לקחת צעד אחורה
מעבר לרעיון של “וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב” (משלי טו” כג)” יש עומק נוסף. לפעמים כאשר מנסים יותר מדי” לא מרוויחים דבר. העולם בנוי בחוקיות כזאת שכאשר האדם פועל באובססיביות” באופן טבעי הוא מרחיק מעצמו את הדבר שאליו נכסף. להיטות יתר מרחיקה ודווקא התנהגות מאופקת מקרבת. צריך ללמוד לזרום” לא רק לפעול עם השכל ולחשבן יותר מדי חשבונות” אלא לאפשר להזדמנויות להמציא את עצמן לפניך.
“לעתים כשאנו רוצים לזכות בדבר מה”” כותב הרב שג”ר “עלינו דווקא להימנע מלרוץ אחריו אלא להניח לו לבוא ממילא” משום שהמרדף אחריו רק מרחיק אותנו מהשגתו… הרדיפה אחרי האושר בחיינו אינה מביאה אותו” אלא לעתים קרובות דווקא מרחיקה אותו. אושר סותר מעצם מהותו את הרדיפה אחריו” שהרי הרדיפה מבטאת חוסר מנוחה וחוסר שקט” ואת הימצאותו של האדם מחוץ למקומו” (שיעורים על ליקוטי מוהר”ן עמ’ 51).
בפרקי אבות נאמר “וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא” (ב” יג). מה הכוונה במילים “אל תעש תפילתך קבע”? ההסבר המקובל הוא שכאשר ניגשים לתפילה צריך שזה יהיה מתוך רצון פנימי ולא מתוך תחושה של חובה כאילו שזה דבר קבוע שצריך לבצע (ראה: ברטנורא שם).
אבל רבי נחמן לוקח את דברי המשנה לכיוון אחר. “כי אסור לעמוד עצמו על שום דבר” הינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקב”ה יעשה לו דווקא את בקשתו” כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה” בגזלה” רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני ה’ יתברך ברחמים ותחנונים” אם יתן ה’ יתברך – יתן” ואם לאו – לאו” (לקוטי מוהר”ן ח”א” קצ”ו).
לפעמים אנחנו שבויים בקונספציה שהדברים מוכרחים לקרות דווקא בדרך מסוימת. אבל רבי נחמן מלמד אותנו שגישה כזאת היא קיבעון שממנו צריך ללמוד להשתחרר “אל תעש תפילתך קבע”. תפילה צריכה לבוא ממקום של ענווה “רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא”. כשהאדם מגיע להתפלל עליו לקחת צעד אחורה” להשתחרר מהקיבעון ולאפשר לדברים לקרות כפי שהם אמורים לקרות ולא כפי שהוא רוצה שיקרו.
“מי שרוצה לישון ואינו יכול לישון” כותב רבי נתן” תלמידו של רבי נחמן מברסלב “העצה לזה – לבל להכריח עצמו כל כך לישון” כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישון” מתגבר עליו ביותר מניעות השינה. ועניין זה גם בכל הדברים שבעולם” לבלי להכריח עצמו ביותר” כי כל מה שמכריחין עצמו ביותר לאיזה דבר” מתגבר עליו ביותר ההפך דיקא” (חיי מוהר”ן תלא – תודה לידידי יגאל עמאר על הפניה זו וכן לרעיון סיפור הפתיחה).
רעיון זה נכון גם (ואולי במיוחד) בחינוך. כשלוחצים על הילד ללמוד דבר מסוים או להקפיד על עניין מסוים” לעיתים משיגים את ההפך הגמור. דווקא כאשר יודעים להרפות ולשחרר אז הילד מוכן לקלוט ולקבל. “מה שהמלמדים דוחקים את התינוק ביותר” על ידי זה אינו יודע התינוק כלל” רק צריכין להיות אמן גדול בזה ללמד את התינוק בהדרגה” בלי איום הרבה ובלי דוחק יותר” ועל ידי זה יתפוס יותר בנקל… כי בזה שדוחקין את התינוק הרבה” בזה מבלבלין אותו לגמרי” (שם תלב).
להתאמץ יותר או לשחרר?
אז לסיכום” מה מומלץ לעשות כשמנסים ולא מצליחים?
“לפעמים כשרואים שמתגברין ומכריחין עצמו לאיזה דבר ואינו עולה בידו” רבי נתן מדריך אותנו “צריכין לפעמים להמתין ולבלי לפול בדעתו מזה ולבלי לבלבל דעתו כלל במה שאינו זוכה לאותו הדבר” וימתין קצת עד שתבוא עתו” (שם תלא).
למרות זאת השאלה היא מה ההבדל בין השתדלות והתאמצות למרות הקשיים שבדרך לבין “הדוחק את השעה”? איך האדם יידע מתי להתאמץ ומתי עליו להיות “הנדחה מפני שעה”?
אולי התשובה היא שיש הבדל בין להיכנע ולהתייאש לבין להרפות ובכל זאת לשמור על תקווה. יש הבדל בין ויתור לבין בחירת השעה המתאימה. מי ש”נדחה מפני שעה”” אינו בהכרח מוותר ונכנע” אלא הוא בוחר את העיתוי הנכון.
אך מצד שני לפעמים אנו רואים מצבים שבהם בהתחלה יש קשיים ודווקא כשעושים מאמץ נוסף – מצליחים. ולכן אולי במקרים כאלו הניסיון שלנו הוא דווקא להתגבר על הקשיים ולא להרפות? אז מה הכלל? איך אנו יכולים לדעת מתי הקב”ה רוצה שאנחנו נתאמץ יותר ומתי הקב”ה רוצה שנשחרר?
אין לי עדיין תשובה טובה לדילמה זו ואשמח מאוד לכיווני מחשבה…
לתגובות: natanorot@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

פרשת ויקרא: התשובה המפתיעה לאדישות
Shape-2
האדישות
מעמיקים בפרשיות ויקהל פקודי: לצאת למסע כשאתה עדיין בחנייה?
Shape-2
כיצד אפשר לצאת למסע כשאנחנו עדיין בחנייה
אלוקים מאמין באדם . משנת הרב יונתן זקס – 2
Shape-2
WhatsApp Image 2021-03-07 at 19.06.57
“עשית את התורה מתוקה עבורנו” . משנת הרב יונתן זקס פרק 1
Shape-2
הרב יונתן זקס
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל – חלק ח’: הרב שלימד לשאול שאלות
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל חלק ג’: החידוש הגדול בשאלת הרוע בעולם
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן