אתה יודע אבא” אני משחק לפעמים עם הילדים שלי מחבואים. הם כל כך אוהבים את המשחק הזה” וגם אני. משחקים יחד. טוב לשחק יחד.
הם רצים להסתתר” מתחבאים. ואני צריך לחפש. ואז” אז יש את הקטנה” שהיא לא מסוגלת לחכות ותמיד מגלה ישר איפה כולם. ‘ הנה” אבא” תראה עבריה כאן מתחבאת’. וצוחקת צחוק גדול.
כולם כועסים עליה שהיא הורסת את המשחק” אבל אני יודע – היא עוד קטנה. היא לא התרגלה לזה שילדים יכולים להסתתר מאבא. ושאבא מחפש את הילדים ועוד כל כך הרבה זמן. אז היא מגלה.
אז אחרי שאנחנו מזיזים אותה שלא תהרוס” מתחילים עוד פעם. שוב אני סופר אבא” עומד בעיניים עצומות ונותן לילדים להתחבא
‘מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי הוא העומד” יוצא לחיפושים'” אני מכריז ופתאום מבין. מבין למה אתה מסתתר מאיתנו כל כך הרבה שנים. כמו הילדים שלי שמסתתרים” אתה מסתתר כדי שנחפש” כדי שנמצא. כמעט פרחה נשמתי. כל ההסתרה זה בשביל הגילוי” בשביל השמחה הזאת. איזו קרבה. פתאום הבנתי למה קוראים לזה לדפוק.
‘אחת שתיים שלש'” דפקתי אותך” אני אומר לחמוד שלי שבחר להסתתר מאחורי השיח” והרגע הזה של הגילוי” הוא הכי שמח מכולם. הנה אתה” מצאתי אותך. הנה אני – הסתתרתי רק כדי שתמצא אותי. ושוב יש צחוק.
אבל הייתה גם את הפעם ההיא” אי אפשר להכחיש. היו יותר מידי ילדים שרצו לשחק. גם אלו שלי” וגם הבני דודים” ועוד כמה חברים. שוב התנדבתי לעמוד” ושוב כולם התחבאו” ואני הייתי מהיר” וחד” ומצאתי די מהר את כולם. ראשונה מצאתי את עבריה” היא תמיד מתחבאת באופן כזה שהיא תהיה בטוחה שאני אגלה אותה. מין הסכם לא כתוב בינינו – אני יכולה להתחבאות אבא” אבל בתנאי שאתה רואה אותי כל הזמן. מתוקה. אחריה לקח קצת זמן אבל גיליתי את כולם. אבל היא הייתה ראשונה אז היא עכשיו צריכה לעמוד ולספור.
אבל שניה לפני שהיא התחילה” יצא מאחד השיחים דביר. הוא חבר טוב של הילדים ותמים כזה. ‘רגע” שכחתם אותי” אני מתחבא כאן ואף אחד לא מחפש אותי?’. ובעיניים שלו היו כאב ותימהון – איך שכחתם לחפש אותי? המשכתם במשחק בלעדי? אני כולי מסתתר ומצפה להתגלות. איך המשכתם?
‘תדפוק אותנו’ כבר אבא” תשמיע את קול דודי דופק. אתה מתחבא כל כך טוב ואנחנו מחפשים כבר כל כך הרבה זמן” אז תצא כבר ותתגלה” תעמוד לפנינו” וגם מאחורינו ומצדדינו” ולא רק מעלינו” הגלה נא” הגלה נא” ופרוס חביב עלי את סוכת שלומך.
[ מתוך הספר ‘ עד שמצאה’ – שיצא לאור בימים אלו’]
