שאלות ותשובות
א. במאמר הקודם ציינת שחלו שינויים בשיטות החינוך בעם ישראל” האם תוכל להביא כמה דוגמאות?
להלן דוגמאות אחדות מהדור האחרון: רק לפני דור היה מקובל שראוי ורצוי להיעזר בענישה גופנית לצרכים חינוכיים. ענישה גופנית היתה מקובלת בין במוסדות החינוך ובין בבית. שיטה זו היתה מגובה במקורות תורניים רבים (החל מחז”ל” וכלה בפוסקים) ובהסכמת גדולי התורה. אמנם הענישה הגופנית היתה מוגבלת” כפי שהורו לנו חכמי ישראל שלא יכה את התלמידים מכת אכזרי (רמב”ם)” אבל היא היתה קיימת. אין ספק שהיא תרמה לחינוך” ותועלתה היתה מרובה. אבל תוך פחות מדור נסוגו כולם מהשימוש בענישה גופנית לצרכים חינוכיים. גדולי התורה נתנו טעמים שונים לשינוי בגישתם החינוכית. המכנה המשותף לכל הנימוקים הוא שחל שינוי בנפש הילדים ובני הנוער. יש שציינו שחל שינוי לטובה” שמייתר את השימוש בענישה גופנית” ויש שציינו את חולשת הדור שאיננה מאפשרת שימוש בשיטות חינוך “קשות”. אחרים ציינו את העובדה שכיום ניכר שענישה גופנית גורמת נזקים חינוכיים. הוי אומר: שיטה זו – שהיתה מקובלת בעבר” מבוססת על מקורות תורניים” ומצליחה – איננה מקובלת בימינו” ואף נכשלת. מאמרים תורניים רבים נכתבו לנמק מדוע היא פסולה.
דוגמה נוספת. לפני דור” חוגים מסוימים תמכו בחינוך הפנימייתי והתייחסו אליו כשיטה האידיאלית בחינוך בני הנוער. לכן” כל הישיבות הקטנות היו פנימייתיות. נכתבו מאמרים רבים על חשיבות המגורים בישיבה” וכיצד הם תורמים לעיצוב הרוחני של נפש תלמיד הישיבה המתבגר. אבל” בשני עשורים האחרונים” חל שינוי בתפיסה החינוכית” וראשי הישיבות הקטנות הגיעו למסקנה שהמגורים בבית עדיפים. מאמרים תורניים רבים נכתבו להצדקת השינוי. מה קרה? א. הבתים השתנו לטובה. ב. נפש הנערים השתנתה – בימינו” נערים זקוקים לבית חם לצורך התפתחותם הנפשית הבריאה.
דוגמה אחרונה. כיום יש הרבה יותר מוּדעוּת לנטיות הנפשיות האינדיבידואליות. בעבר” התייחסו לכל בני הנוער כשווים וכזהים. החינוך היה אחיד ונוקשה” ללא כל גמישות” ללא כל התחשבות בנטיות האישיות. כולם צעדו יחד בנתיב חינוכי אחד. התלבושת האחידה שהתלמידים היו חייבים ללבוש הוסיפה מראה אחיד לכל התלמידים. בסך הכל” שיטת חינוך זו הביאה תוצאות מצוינות. התלמידים הגיעו להישגים לימודיים גבוהים” שאין להשוותם להישגים של מערכת החינוך הנוכחית (לכל הפחות בתחום הידע). אבל” אם נער נפלט מהמערכת החינוכית בגלל חוסר התאמה” לא טרחו למצוא לו חלופה אלא האשימו אותו בחוסר השקעה” בהתנהגות לא ראויה” וכו’ וכדו’. כיום” יש יותר מוּדעוּת לשוני בין התלמידים” לנטיותיהם האישיות” לצרכיהם הרוחניים השונים” לסוגים שונים של כשרונות” המחייבים גישה חינוכית ייחודית כלפי כל תלמיד ותלמיד. גם לגישה חדשה זו נמצאו אסמכתאות תורניות רבות. מה גרם לשינוי החינוכי? חל שינוי בעמדה ההשקפתית כלפי הפרט וגדלה הרגישות כלפי הגוונים הרבים שמרכיבים את הפסיפס האנושי. אבל לא פחות מזה חל שינוי באדם עצמו: בני תקופתנו מבקשים לתת ביטוי ל”אני” העצמי שלהם” הם דורשים לחיות לפי נטיות ליבם ולא על פי סטנדרטים כלל-אנושיים. גם בני הנוער תובעים להתחשב בנטיותיהם” ולא להתעלם מהם ולדכא אותם תחת המכבש של החינוך האחיד.
ב. במאמר הקודם הזכרת שקיימות שיטות חינוך יהודיות מובהקות שהפכו לנכסי צאן ברזל של החינוך היהודי” כגון: בית המדרש והלימוד בחברותא. התוכל לפרט?
בית המדרש הוא מקום חינוכי תוסס” שבו מחליפים דעות ללא הפסק. הלומד מתרגל להקשיב לזולתו” מתוך ענווה” מתוך חיפוש כן אחר האמת. הוא מתרגל להאזין לקולות שונים” ולא רק לדבוק בקולו הפנימי. מאידך” בבית המדרש לא רק מקשיבים ומאזינים אלא גם מדברים. כל אחד מוזמן להשמיע את קולו האישי” לצרף אותו לקולות הנוספים הנשמעים בבית המדרש. הוא נקרא שלא להסתיר אותו” מתוך פחד או בושה” אלא לחשוף אותו. התורה נלמדת בחבורה” דרך הידברות עם הזולת” דרך משא ומתן אתו. מדוע? מפני שתורת ישראל פונה אל הציבור” אל הכלל” ולא אל הפרט. היא ניתנה ב”קהל”” לכן היא מחנכת את האדם להיחלץ מבדידותו ולהתחבר לזולתו.
לתגובות: aviner@neto.net.il לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – http://levavot.org.il. באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
