הגאון ר’ עמרם אבורביע זצ”ל

ירושלים לבושה חג. המושל הטורקי החדש נכנס לקול תרועת החצוצרות וצהלת ההמונים אל הכיכר המרכזית” וכל ראשי הקהילות” בני הדתות השונות” ניגשו בזה אחר זה להקביל את פניו. כאשר הגיע תורם של ראשי הקהילה היהודית- התפרץ הפֶּחָה כלפיהם בחמת זעם וסילק אותם מעל פניו. נכבדי העדה עמדו המומים ומפוחדים. הם הבינו היטב את משמעות הדבר. מדובר בשונא ישראל שלא יפספס שום הזדמנות להתנכל ליהודים ולמרר את חייהם. ר’ עמרם אבורביע החליט לעשות מעשה. הוא קיבץ עשרה תלמידי חכמים אל בית המדרש בו למד” ויחד ערכו כל הלילה תיקון מיוחד שהיה מכוון לסלק מן העולם את הפֶּחָה המרושע. לפנות בוקר” כאשר צעדו עשרת הקדושים בדרך לתפילת שחרית” כבר היה הדבר לעובדה מוגמרת. הפֶּחָה נפח את נשמתו במהלך הלילה” בפתאומיות וללא כל התרעה מוקדמת. ר’ עמרם כינס את עשרת המקובלים” שבהבל פיהם הקדוש שמו קץ לשלטון הרשע שיתף אותם בבשורה המשמחת ומיד לאחר מכן ציווה אותם: “רבותי” עלינו לקבל על עצמנו לשמור דבר זה בסוד כמוס חמישים שנה” ולא לגלות לאיש” ואפילו ברמז” את דבר המעשה.” רק לאחר שחלפו יובל שנים” נתגלה הסיפור המופלא.
ר’ עמרם אבורביע (משמעות השם: אבי האביב) נולד במרוקו לאביו הגאון ר’ שלמה אבורביע” ולאמו מרת יוכבד לבית כלפון. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת תרס”ו” ור’ עמרם למד בירושלים אצל הגאון הרב יוסף חיים הכהן” בעל ספר “מנחת כהן”” ולימים בא בברית הנישואין עם בתו של רבו” הרבנית רבקה.
בהמשך נתמנה ר’ עמרם כר”מ בישיבת “פורת יוסף” ובישיבת “שערי ציון” בראשות הרב עוזיאל זצ”ל” שמינה אותו כרב שכונת נחלאות. בנחלאות הקים ר’ עמרם בית כנסת מפואר בשם “אור זרוע”” אותו הקפיד ר’ עמרם לבנות אך ורק ע”י פועלים יהודים שטבלו במקווה מידי יום בתחילת עבודתם.
בשנת ה’תר”פ היה הרב אבורביע בין מייסדי שכונת “בית וגן” בירושלים. הוא שימש משך שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה המערבית בירושלים” ובשנת ה’תשי”א נתמנה כרבה הספרדי של פתח-תקווה.
ר’ עמרם אבורביע שמח שמחה עצומה על הקמת מדינת ישראל” וראה בה ראשית התגשמות חזון הגאולה. וכך כתב בספרו “נתיבי עם”: “ומדינת ישראל שהורישה ה’ לנו לאחר כמה דורות של ציפיה וכמיהה” ‘ ואולך אתכם קוממיות'” מדינתנו זו שקמה לתחיה בשנת תש”ח” וע”י כך שבנו איש אל אחוזתו” עכשיו היא רק אתחלתא דגאולה” וגולת הכותרת נזכה בקרוב לראות…כיבוש כל הארץ.”
כבר בשנת ה’תרע”ו צפה ר’ עמרם את שחרור ירושלים” כפי שהעיד בדרשה שנשא בשנת תשכ”ד” שלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים: “וזכורני שבשנת תרע”ו שהיתה שיא של הצרות צרורות..אז בא ברעיוני שבעוד חמישים ושתיים שנה תהיה תשועה שלימה…ששנת תשכ”ח היא שנת 1900 לחורבן” לקיים מה שנאמר ‘ועוד רב עשיריה’…לעשות נקמה בגויים ולגרש האויב מתוך עיר הקודש ירושלים”.הוא אף הגדיל לעשות” בדברי נבואה מופלאים בדרשה שנשא ימים ספורים לפני פטירתו” מס’ חודשים לפני מלחמת ששת הימים: “וה’ יגמור עמנו לטובה ונזכה לניצחון מזהיר של חיילי צה”ל בעזרת ה’ שיגבירם על כל שונאינו ויעטרם בעטרת ניצחון בכל פעולותיהם- בים” ביבשה ובאוויר” וכל ארצנו היעודה לנו בתורתנו הקדושה” עם העיר העתיקה” נכבוש אותה בקרוב” ונשוב לבקר את שריד מקדשנו כותל המערבי” ונזכה כולנו לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו בבית מקדשנו שיבנה במהרה בימינו” אמן”. (מתוך הספר “אתחלתא היא” לר’ יצחק דדון שליט”א)
ביום ז’ טבת ה’תשכ”ז” השבוע לפני 46 שנה” נפטר הגאון ר’ עמרם אבורביע זצ”ל. זכותו תגן עלינו” אמן.