ההופעה הנבואית ההיסטורית של עובדיה היא בעלת ערך ומדרגה מיוחדת. הגדרתה הכללית והכוללת היא: בירור היחסים בין יעקב לאדום” שהוא ההמשך של עשו. “כה אמר ד’ אלהים לאדום” [1]. מופיע בירור ממקור ד’ אלהי ישראל” אשר מלכותו בכל משלה” על יחס אדום כלפי יעקב. מופיעה רשימה של חטאי אדום כלפי אחיו. לכל הפסוקים האלה” יש ערך ריאלי” פוליטי וממשי” מאז ועד אחרית הימים. ומובן שמתוך הגלות מופיעה גם הגאולה” שהרי “יעקב אבינו לא מת”. אדום הוא הניגוד הקוסמולוגי של ישראל” ויחד עם זה נפגשים כאן עם אדום במצב יותר ריאלי” יותר מפורט. “כה אמר ד’ אלהים לאדום”: תפסת עמדה כזו כלפי ישראל” כלפי ירושלים” כלפי מדינת ישראל.
“ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש” [2]. מיסוד ההתנגשות של “ממעיך יפרדו” [3]” ודרך הגלויות שנמשכות בינתיים” מתברר הקודש השלם והמוחלט” “קודש ישראל לד’ ראשית תבואתו”” מתוך הפליטה של הר ציון. הקודש העיקרי בעולם הוא ישראל ואורייתא. בניגוד לברכת המינים “ולמלשינים אל תהי תקוה”” – חוזרת “פליטת בית סופריהם”. הישיבות שבחוץ לארץ” שנחרבו בשנים אלה ונעקרו ממקומן” חוזרות לכאן” למקורן” ל”אוירא דארץ ישראל”. מתוך החורבן של הגולה” החורבן הגדול של הישיבות בשואה והמצב הרוחני בגולה” מתגלים הבניה הגדולה והאור הגדול. הולך וצומח בניין הארץ” ומופיע חזון ישראל הגדול” “חזון עובדיה”. מתוך המחשכים של הגלות מופיעים אורות גדולים” מתוך חילול השם מופיע קידוש השם. כל מה שעברנו נמצא בפרק זה בהיקף גדול” בתפיסה כללית” בשורשיות גדולה” בקיצור נמרץ ובתמציתיות. אמרו חז”ל: “שבוע שבן דוד בא… תורה חוזרת ללומדיה”. תורה זו נפגשת עם “המחזיר שכינתו לציון”” וחוזרת להיות תורה של “אור חדש על ציון”” תורה של גדלות רוחנית ונבואית במידה הגדולה ביותר; תורה המתגלה בכל שלמותה.
וככל שתתגלה הנורמליות וההדדיות של קדושת העם והארץ” יותר תתגלה קדושת אור התורה” שהיא נשמת עם ישראל ונשמת ארץ ישראל. אנו חייבים להכיר ולהרגיש מה רבונו של עולם עושה איתנו ושאנו שותפים למעשי ד’. יופיע “אור חדש על ציון” יותר ויותר באמיתיות” “ונזכה כולנו במהרה לאורו” [4].
מקורות:
[1] עובדיה פסוק א’.
[2] עובדיה פסוק י”ז.
[3] בראשית כ”ה כ”ג.
[4] ע”פ שיחות הרצ”י בראשית עמ’ 303-6.
