המחנך המושלם

בספרו “עקידת יצחק” לפרשת בחוקותי” משרטט רבי יצחק עראמה את דמותו של המחנך המושלם. בכך הוא מלמד אותנו מה הם התנאים להצלחה החינוכית.
א. “דבר קדוש ומחויב אצל המלמד השלם להישיר מלומדיו אל היותר שלמה שבהצלחות”. בראש ובראשונה” המחנך צריך להגדיר את היעד החינוכי – להוביל את חניכיו “אל היותר שלמה שבהצלחות [= שלמויות]”. על מנת לחנך כראוי לא די בכישורים פדגוגיים ובהתלהבות” אלא צריך להגדיר יעד חינוכי שאותו מבקשים להשיג. אם היעד החינוכי מעורפל” כשרונותיו של המחנך יתבזבזו לריק” ואם הוא מוטעה כשרונותיו המרובים רק יחמירו את המצב. יש מחנכים המסתערים על עבודתם החינוכית” הם נלהבים ולא מגלים שום סימן של עייפות” זה מצוין אבל לא מספיק. בלא לקבוע מראש מהו “המבוּקש החינוכי”” עלול כל מרצם להתבזבז לריק.
מוסיף רבי יצחק עראמה: “אמנם שלמוּת המלמד תיראה בהימצא בו שני עניינים”. כלומר” ההצלחה החינוכית איננה תלויה אך ורק בהגדרה נכונה של היעד החינוכי אלא גם בדמותו של המחנך. רבי יצחק מזכיר “שני עניינים” שהם תנאי להצלחה:
ב. “האחד” אשר תימצא אתו חכמה ויושר סברה לדעת דרך ישכון אור בענין ההנהגה”. פירוש: המחנך צריך להיות בקיא בחכמת הפדגוגיה” לדעת כיצד להנהיג את תלמידיו” כיצד להוביל אותם אל השלמות הנכספת. לעיתים” למרות ההשקעה החינוכית העצומה” התוצאות הסופיות מאכזבות. שורש הכישלון לא תמיד נעוץ בהגדרה מוטעית של היעדים החינוכיים” אלא בהעדר יכולת לקדם את התלמידים לעבר היעדים שנבחרו.
ג. “והשני” שתימצא לו נאמנות אהבה אצל המלומד כי לא תועיל לו לאדם חכמת השונא”. אהבה לתלמידים אף היא תנאי להצלחה החינוכית. בביאור “מקור חיים” לספר עקידת יצחק הרחיב את הדיבור על כך: “רק מי שאוהב את תלמידיו ישתדל בלי ספק להורות להם באופן היותר מועיל” ולימודיו ודבריו יעשו רושם חזק בלבם” כי כן נוסד בטבע האדם שרק לימודי מורה האוהב את תלמידיו יכו שורש בקרבו ולא במהרה יסורו ממנו”.
לאור הנ”ל” כותב ר’ יצחק עראמה” מובן היטב הפסוק במשלי: “”שמעו בנים מוסר אב” הקשיבו לדעת בינה”. “כי האב – כאשר יימצא איתו רוח חכמה ובינה – יימצאו בו שני התנאים: (א) באהבתו לבנו ירצה עבורו את הטוב ואת הנאות. (ב) ובחכמתו יקריבם אליו”. הורים המבינים בחכמת החינוך הם המחנכים האופטימליים מפני שאין מי שמלא אהבה לילדיהם כמותם. זוהי ערובה להצלחה בחינוך. “ולזה יאוּשרוּ אשר נמצאו להם [= יהיו מאוּשרים” הילדים שיש להם] אבות זקנים בחכמה ואוהבים ובעלי שכל ומביני מדע”.
בזה מוסבר מדוע אין כל אִזכור בתורה למוסדות חינוך אלא רק לחינוך במסגרת המשפחה. ההסבר הוא שתנאי להצלחה החינוכית הוא אהבת המחנך לחניכיו. לכן” המחנכים האידיאליים הם ההורים” האוהבים את ילדיהם אהבת אמת. חז”ל (ב”ב כא א) מוסרים לנו שרק בימי בית שני” כאשר ראו שילדים שאין להם אב אינם זוכים לחינוך בסיסי” החלו בפיתוח מוסדות חינוך. “ילדים שאין להם אב” יכול להתפרש כפשוטו: יתומים. ואולי זה רומז להורים שמזניחים את ילדיהם. בין כה וכה” עלה הצורך להקים מנגנונים חינוכיים נוספים לאלו שבמשפחה. התורה עצמה מציבה רק את האידיאל החינוכי: חינוך בידי הורים” המבוסס על הרבה אהבה.
בפירוש “מקור חיים” שהוזכר לעיל” מדגיש שגם בחינוך שמחוץ למשפחה צריך לשים דגש על אהבה” “אשר על כן אמרו גם חכמי החינוך שכל מורה ומחנך ישתדל להראות אהבתו לתלמידיו כאב אל בנו” כי רק אז ישתו בצמא את דבריו” וכאיל על אפיקי מים כן תערוג נפשו ללקחו. אבל לא בראותם כי כנכרים [= כזרים] נחשבו לו” ואף כי [= על אחת כמה וכמה] אם כצר ואויב יכם מכות אכזריות”. מורה שמתנכר לתלמידיו” מקרין ניכור וזרוּת” מכשיל בעצמו את מאמציו החינוכיים.
הברכה הסמוכה לקריאת שמע” פותחת באהבה (“אהבת עולם”) וחותמת באהבה (“הבוחר בעמו ישראל באהבה”). ובמה היא עוסקת? בתורה” שה’ לימד אותנו!! גם ריבונו של עולם” המחנך הגדול של עם ישראל” מחנך אותנו מתוך אהבה.
לתגובות: aviner@neto.net.il לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – http://levavot.org.il. באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.