המלקות המצוינות בפרשה משקפות את אופי חטאו של החוטא” ומאפשרות להבין את עומק חומרת החטא גם היום.
נתבונן במשמעות הצו האלקי של עונש החוטא. העובר על לאו שיש בו מעשה לוקה שלושים ותשע מלקות המתחלקות לשלוש מנות. 13 מלפניו (שליש)” 26 מאחוריו” המתחלקות לשתיים. שואל הכלי יקר: מדוע מספר המלקות 39? מדוע נחלקות לשלושה חלקים כשבכל חלק 13? מדוע לפניו שליש ואחוריו שני שלישים? ומפני מה משתמשת התורה במילה היחידאית בִּן – “והיה אם בִּן הכות הרשע” (דברים כא).
הטעם למספר 39: כידוע” אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות” וחסר באותה שעה בינה (חכמה והתבוננות). מספר 40 מסמל את הבינה כנאמר בפרקי אבות – בן 40 לבינה” וכן” אין אדם עומד על דעת רבו אלא רק לאחר 40 שנה” והלוחות ניתנו למשה לאחר 40 ימי הכנה והתבוננות” ואין העובּר נקרא עובר אלא במלאת לו 40 יום. מאחר שהחוטא לא הגיע לבינה” וזה מסומל במספר 39″ כי לא השכיל להבין את מטרת חייו ולהוציא אל הפועל את בניינו הרוחני” ולזאת הדגישה התורה “והיה אם בִּן הכות הרשע”” כשחסר הבִּן” זו הבינה” תופיע הנפילה.
כשלון החוטא נוצר מכישלון משולש. 1) כפירה באחד” דהיינו בה’ ובהשגחתו. בגימטריא אחד = 13 2) בתורה” הנדרשת ב13 מידות 3)נכשל במהותו שהוא נברא בעל בחירה ביצר הטוב המופיע בגיל 13.
בחשבון הנפש שהאדם עושה” עליו להתבונן במוצאו ובעברו” במטרת חייו ובסיכום מסכת ימיו. כדברי התנא עקביא בן מהללאל: “דע מאין באת – מוצאו ועברו” ולאן אתה הולך – מטרת חייו” ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – בסיכום. (ורומז למלקות שבאות חלקן לפניו וחלקן לאחריו).
החוטא המצוי מפנה בדרך כלל את עורפו כלפי השכינה וכופר בהשגחת ה’. “עושה עין של מעלה כאילו אינו רואה”. אך יש חוטא המעז פניו כנגד ה’ ולכן עונש המתחמק מהצו “שיוויתי ה’ לנגדי תמיד” הוא גבוה יותר מהמעז פניו.
כשם שהחמירה התורה בגנב המשלם כפל מהגזלן שמחזיר רק את הקרן” כי הגנב חושש מבני אדם ואינו חושש מה'” והגזלן אינו חושש לא מבני אדם ולא מה'” ובכל חטא קיימת בריחה ועזות. ולכן העורף נענש כפליים מן הפנים.
ימי התשובה נועדו להתבוננות ולחיפוש כתרגום המילה אלול” לדוגמא “ויתורו את הארץ – ויאללו ית ארעא”. ככל שנגביר את הבינה” נתקרב לבניין עולמנו הרוחני” ולכן נסמכת ברכת “אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה” ל-“השיבנו אבינו לתורתך”.