שאלה: הילדה שלי בת תשע” עוברת משמחה לעצבות ללא הפסקה. יום אחד היא צוחקת והיפראקטיבית ויום אחר היא מכונסת בתוך עצמה. גם ברמה המוטורית” החברתית” הלימודית והרגשית היא לא יציבה. מה יגרום לה לאזן את הרגשות?
תשובה: מצבי רוח הם חלק מחיי האדם” “להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות” (תהילים צב”ג).
יש תנועות פנימיות בנפש שמתאימות לשעה” לחודש או לעונה. לכן” כמו רוב הסוגיות הרגשיות” עלינו לא להתפעל משינויים במצבי רוח” אפילו אם הם חדים. אך עלינו לדעת שהציר המארגן את שינויי מצבי הרוח הוא החיבור לעצמי” הראייה הפנימית או הכוונה לחיי משמעות. אהבה עצמית לדוגמא (לא בצד האנוכי אלא הערכי)” גורמת לנו לעסוק פחות במציאת חן. כשהאדם אוהב את עצמו הוא עסוק יותר בהשתדלות ופחות בהצלחה” כי הוא אינו מתנה את ערכו בהצלחתו. כשאנחנו נתקעים בהסתכלות ובמדידה חיצוניות אנחנו עלולים להיות היסטריים. כי אז אנחנו מאמינים שהשמחה תלויה בשלמות הנראית לעין וכל מציאות חסרה מהווה סיבה לעצבות. כשאדם משתדל לראות את החיים שלו יותר מבפנים” הוא מבין שהשמחה היא בחירה שכמעט אינה קשורה למציאות החיצונית” אינה תלויה בגורמים חיצוניים. אדם שאינו יודע לשם מה הוא חי עלול להרגיש שכל מסע בעולם הזה דומה להרים רוסיים. עולה ויורד ללא סיבה. לעומת זאת” האדם שמבין כי יש לו שליחות” יש סיבה לקיומו” כי לקיומו קדם רצון הבורא הוא אדם מאוזן. בד”כ גם ההתלהבות היא חיצונית לעומת החיבור הפנימי לחיינו. בחודש אלול” על כל האחד מאיתנו לחזק את עולם הרגשות שלו. כי ככל שהשמחה פנימית יותר בזמנים של שמחה כך העצבות פחות עמוקה.
