ברור לכולם שזוגיות שנייה מגיעה עם שובל ארוך של מערכות יחסים נוספות ועם קשיים מכיוונים שונים. כמו: הקשר בין הזוג הגרוש והורי הגרושים, מקום מגורים, מקום עבודה, מסגרות לימודיות של הילדים, הורי הזוגיות השנייה ועוד… וכאן אני נוגעת רק בנקודות לתשומת לב. כי מעבר לכך, יש הכרח, לברר עם אדם מקצועי, התאמה נכונה לכל זוג.
- הילדים:
כידוע המרכיב המשמעותי באחריות ומחויבות של בני הזוג בפרק ב’, הם הילדים שצריך לעשות הכול כדי שלא ייפגעו מהקשר החדש. זה נושא מורכב שלא ניתן לפרט הכול במסגרת זו. אבל, זה הכלל הראשון שבני הזוג חייבים לקחת בחשבון:
המחויבות של ההורה לרווחת ילדיו חייבת להיות בראש סדר העדיפויות.
חשוב לדעת שהילדים קודמים לזוגיות השנייה. כפי שכתבתי, הם כבר פגועים כתוצאה מהגירושין. חשוב להקדיש זמן ותשומת לב לילדים, עם ובלי בני הזוג החדשים. ישנם מצבים שבני הזוג מתלהבים מהקשר החדש ובטוחים שהם מתאימים ומתרגשים לשתף את הילדים. לאחר זמן מסתבר שהם מפרקים את הקשר ולאחר זמן יוצאים לדייטים שוב ושוב מכירים את בני הזוג לילדים. העולם הרגשי של הילדים שזקוקים ליציבות רגשית מתערער. לכן, ההיכרות עם הילדים, היא השלב האחרון ואפילו כשכבר ברור שמתחתנים, עדיין יש לתת זמן לילדים לעכל. צריך לקבל את התקוממות הילדים, או את הסתגרותם מבן/בת הזוג החדשים, בהבנה רבה. הילדים צריכים להרגיש שההורה תמיד יהיה איתם, תוך כדי הזוגיות החדשה. חלום הילדים שההורים יחזרו, מתנפץ בשלב זה, כשהזוג חולם ומצפה להבנה של הילדים שלא “יפריעו” להם… לכל שכבת גיל של הילדים, נצרכת התייחסות שונה. לכן יש צורך בייעוץ, גם לזוג החדש, כיצד להתמודד בכל המורכבויות וגם לברר כיצד להתייחס במצבים רגשיים של כל גיל.
- מגורים.
הטוב ביותר – לעבור לדירה משותפת שהיא לא הדירה שלו או שלה ושתהיה פרטיות לילדים, כך שכל ילד ירגיש שיש לו פינה בבית ובלב. אם עוברים לגור אצל אחד מהם, הילדים שגרים בבית, ירגישו שיש פולשים לא רצויים והילדים האחרים ירגישו אורחים ואין להם מקום פיזי ונפשי משלהם. אמר לי מישהו שלעבור לבית אחר, זה קשה וגם יקר. עניתי לו שזה נכון. כל העניין של זוגיות שנייה, יקר ומורכב מאד. זה המחיר, אם רוצים באמת לחיות נכון וטוב, ולא לומר: נראה איך נסתדר.
רחל עברה לגור אצל בעלה השני, והילדים שלה לא מרגישים שיש להם מקום. מה גם שבעלה לא מוכן שהם יבואו אליו לשבת ובפרט לשבת, כי הם לא בקוד הדתי שלו. היא מוותרת עליהם בתירוץ שהם כבר גדולים. (וכי ילדים גדולים לא זקוקים לבית של אמא???) בנוסף, היא משקיעה מאד בילדים שלו. איך מרגישים הילדים שלה? נטושים, דחויים. היא ענתה שהיא מבינה שהיא לא נוהגת נכון, אבל היא לא מסוגלת להתמודד עם בעלה השני… מתחתנים מתוך ידיעה ברורה של כל המורכבויות שכל אחד מביא לנישואין הללו.
- השוואות:
ישנה נטייה טבעית שאני פוגשת אצל מי שנמצאים בפרק ב’, היא ההשוואות. בהשוואה של הזוגיות השנייה לזוגיות הראשונה, יש רצון מאד גדול לתקן את מה שלא הצליח בזוגיות הראשונה. כשהמיקוד נמצא שם, לא שמים לב לקשיים אחרים ושונים שאולי קיימים, ומגלים אותם רק לאחר הנישואין ואז מתאכזבים. לכן, חובה ללמוד מטעויות העבר, מתוך כך לבנות אישיות יציבה ורק אח”כ לצאת למסע למציאת זוגיות חדשה בפני עצמה, ללא קשר לזוגיות הקודמת.
מי שמגיעים לזוגיות שנייה, מוכנים: רגשית, מחשבתית ועם זהות ברורה ומתוך כך, מתחילה העבודה הזוגית המורכבת שממנה יוצרים לעצמם, סיכוי אמיתי לקשר עמוק, יציב, אוהב ומדויק יותר.