כל זוג נשוי רוצה חיי אהבה והתרגשות. ישנם זוגות שחרף כל הקשיים, אכן מגשימים את חלומם בחיי השגרה. אך מה גורם לזוגות רבים אחרים למצוא את עצמם במריבות ופגיעות, בתסכול ובכאב?
הוי אומר, המילים והמשפטים שנאמרים, לשבט או לחסד, מתוך מצב נפשי ורגשי.
הקשר הרגשי בין בני זוג הוא מתן נוכחות משמעותית רגשית, של כל אחד מהם בחיי זולתו. לדוגמא: “התגעגעתי אליך ומודה לה’ על הנוכחות שלך בחיי…”. או: “אני כ”כ מוקיר את המסירות שלך לילדים, כך שאני יודע שהם בידיים נאמנות ואני רגוע כשאני בעבודה…”.
כשזוגות עסוקים יותר ויותר בצרכים הטכניים ההכרחיים בבית ומתפקדים ללא תשומת לב לנוכחות האישיותית הדדית, נוצר חלל רגשי שלא ממלא את המרחב הזוגי במילוי רגשי חיובי, כי לא מבטאים את המשמעות והערך שכל אחד ממלא בחיי השני. או אז, מגיע האינטרס האישי ותחושת הבדידות. החוסר בזוגיות מרגשת צף, וכך מגיע באופן טבעי הדיבור השלילי. מדגישים את החסר ולא את היש, ע”י מילים שליליות ופוגעות.
מילים שליליות הן כמו חץ שנשלח לעבר השני. הוא דוקר ומכאיב ואי אפשר להחזיר את החץ, כי כבר יצא משליטה ופגע. התוצאה היא התרחקות, הסתגרות או התקפה, מחשש לפגיעות נוספות. ככה לא ייתכן למלא מרחב זוגי מחבר ואוהב. משפטים שליליים, גורמים לסדקים בין בני הזוג שהולכים ומתרחבים ומגדילים את הפער ביניהם במובנים רבים.
הרגש השלילי נצרב במוח ובלב הנפגע ועולות תחושות של עלבון, כעס, דחייה, עצב וכד’. תחושות אלה משפיעות ויוצרות ראייה שלילית כלפי השני שמתקבעת וקשה אח”כ לשנות אותה. על כל חוויה שלילית, יש צורך ליצור פי כמה וכמה חוויות חיוביות, כדי שאולי המוח “ישכח” את החוויה השלילית הכואבת ואולי גם המשפילה.
כדי להגיע למילים שבונות נישואין, חשוב לתרגל ולהפנים, אמונות הכרחיות בזוגיות נכונה:
- בזוגיות יש בחירה. לא שכרנו את שירותיו של השני לטובתי, מבלי להתבונן גם בצרכיו.
- זכרו מי נמצא מולכם. בני הזוג, הם האנשים שחשוב לנו מאד לכבד, להוקיר ולאהוב, יותר מכל.
- זכרו את ברית הנישואין המקודשת שבורא עולם, הוא זה שחיבר ביניכם, כשני חלקים של אחדות אחת.
- קחו אחריות אישית, על מה שאתם רוצים לומר. התירוצים שהיינו בכעס ובחוסר שליטה אינם מצדיקים, אלא נותנים לגיטימציה לחזרה על מצבים כאלה.
ניתן לשנות תקשורת זוגית שלילית לחיובית באמצעות: מודעות, שינוי דפוסי חשיבה, שינוי התנהגותי ותרגול כלים מעשיים של תקשורת מקרבת. הגורם המרכזי לשינוי הוא: הכרה משותפת בצורך, בשיפור והשקעה עקבית בתהליך.
אם כן, מה הם המשפטים שבונים את הנישואין? שימוש בשפה של הערכה, תמיכה, הכלה ואמון. לדוגמא:
- הבעת הערכה ותודה, גורמות לשני להרגיש שרואים אותו ומחזקות את תחושת הערך והשייכות: “אני מעריך/ה את ההתמסרות שלך ב…”, “אני רוצה להגיד לך תודה על…”
- הבעת אהבה וחיבה, מחזקים את הקרבה הרגשית והפיזית: “את/ה חשוב/ה לי מאד”, “אני אוהב/ת אותך”. כל המרבה במשפטים כגון אלה, הרי זה משובח.
- הבעת תמיכה והעצמה. “אני תמיד איתך, נתגבר על זה ביחד”, “אני מאמין/ה בך וסומך/ת עליך”.
המרחב הזוגי, הוא זה שיוצר את הזוגיות, כאשר כל אחד מבני הזוג משפיע בנוכחותו ובאותה מידה, מושפע ממה שנוצר בין שניהם.
מניסיוני, זוגות מגיעים אלי עם חוסר רגשי גדול ומביעים את הכאב והתסכול דרך מילים קשות, ופעמים רבות גם בהאשמות והתקפות. אני אומרת להם: “הרי המטרה שלכם לאהוב ולקבל אהבה. הדיבורים השלילים, מרחיקים אתכם ממשאת נפשכם. אז הבה נלמד כיצד לבטא את החסר והצורך, באופן שתתחברו מחדש באהבה…”.
כשהם לומדים לתת לפגיעוּת שלהם מקום ומרגישים שמכילים ומבינים אותם, הם לומדים אט אט, לשתף זא”ז, במילים מכבדות, מתחשבות ומביעות ערך לעצמי ולזולת.
לא לחינם אמר החכם מכל אדם: “מוות וחיים ביד הלשון” (משלי) נישואין עלולים חלילה להיות חיים שיש בהם מוות ועשויים להיות חיים שיש בהם חדוות יצירה ואהבה.