חג הסוכות, מסמל את היציאה מהבית שנראה בטוח, אל צל האמונה, מתוך ביטחון בה’ שהוא המבצר האמיתי של חיינו. גם בנישואין, אנו נדרשים לצאת מהמוכר ולעזוב את מה שנראה בטוח מבית ההורים, כדי ליצור מבצר זוגי משותף וחדש, בבחירת ההרגלים והערכים, המתאימים לזוג, מתוך שני בתי ההורים.
סיון ואורי, נשואים שלוש שנים. זו השנה הראשונה שהם מארחים בחג הסוכות.
אורי מאוד נרגש. הוא בנה סוכה ושמח לארח את הוריו, אחיו וילדיהם ליום טוב ראשון של החג.
לעומתו, סיון מרגישה חנוקה פיזית ורגשית. היא אמרה לי:
“זה מרגיש לי כמו פלישה לחיים שלי. אני רוצה שיהיה לנו כיף עם המשפחה שלו. אבל לא יהיה לנו רגע זוגי בחג שכל כך חיכיתי להרגיש כיף ביחד עם אורי. אני מרגישה כמו ‘מלצרית’, בזמן שהוא מאושר עם המשפחה שלו.”
אורי לא הבין מה הבעיה: “זה חג של אירוח! של יחד! יש לנו במשך השנה, הרבה זמן יחד. למה את חייבת פרטיות זוגית דווקא עכשיו, בחג”?
קונפליקטים, הם התנגשות בין ערכים. בהקשר של אירוח משפחתי, קונפליקטים צפים בד”כ, סביב החגים.
אצל אורי הערך בחגים מסמל שורשים וחוויות עבר משפחתיות שיש בהם יחד.
אצל סיון, הערך בחגים מסמל, בילוי זוגי, אינטימיות וביקורים קצרים של המשפחה.
לשניהם חשוב, לשלב ערכים אלה במבצר החדש שלהם. סיון מדגישה את המרחב הזוגי. לעומתה, אורי מדגיש את החיבור משפחתי. שניהם רוצים לשמוח ביחד. אלא שהם רואים את ביטוי השמחה, בערכים שונים. בין סיוון ואורי, קיים עימות בין שני ערכים: הערך בשייכות משפחתית והערך בשייכות זוגית אינטימית. ערכים אלה, הם צורך טבעי אנושי. הם דורשים תיאום, במיוחד בזמני חגים, המציפים רגשות שבד”כ אינם עוצמתיים בזמנים רגילים, כשעסוקים בעבודה ובעשייה בבית.
החגים חושפים ומדגישים את המתח בין הבית שממנו כל אחד מגיע, עם ההרגלים והמסורת המשפחתית, לבין הרצון לתחושת יחד זוגית.
בחגים בד”כ עולים רגשות שיש בהם געגועים למה שהיה, נוסטלגיה למשפחתיות של פעם, פחד לפספס, שחלילה לא “עושים כמו שצריך” , עומס רגשי מול תפקידים “מוגדרים” של גבר/אשה, תיאום ציפיות, לחצים של זמן ועוד… בזכות השיתוף ברגשות הללו, מתאפשר להכיר זא”ז, הרבה יותר לעומק ותרגישו יותר מחוברים.
וכשבני הזוג מוצפים בכל זה, הזוגיות נדחקת הצידה ונוצרים מאבקים מי צודק ומה נכון יותר.
עבדנו בפגישה ביחד על:
- תיאום ציפיות לקראת החג. מהם הערכים של כל אחד שעולים מתוך חוויות החג?
הדגשת הגבולות בין המשפחה שממנה באו, למשפחה החדשה שהם יוצרים, מתוך שתי משפחות המוצא . איפה כל אחד מרגיש בבית ומה גורם לו להרגיש חוסר שייכות?
- שיחה כנה, על העומס הרגשי סביב אירוח, חלוקת תפקידים והערך לתת מקום, כיצד יוצרים את חווית היחד הזוגי, בכל מצבי החיים. כגון בטיפול בילדים, בזמן העבודה, כמו גם, בזמן של אירוח, כשהמשפחה מסביב. כי היחד הזוגי, הוא המבצר שלכם.
אני מזמינה אתכם, ליצור זמן זוגי, למרות העומס לקראת החג ולברר יחד, בשיחה זוגית, מה מתוך הנקודות הללו משמעותית לכם:
- מה כל אחד מכם באמת צריך בחג הזה? תנו זמן ותשומת לב מתוך כבוד הדדי.
- מה המשמעות הרגשית של אירוח משפחה וחברים ופרטיות אישית וזוגית עבור כל אחד מכם?
- שימו לב בשיחה, לעבור משיח של תפקידים, לשיח של ערכים. שתפו מהי המשמעות של כל ערך לחייכם.
לדוגמא: במקום: “אני שוב זו שמבשלת וכל ההכנות נופלות עלי ואתה לא רואה אותי”.
“אני מרגישה שאני צריכה תמיכה ושתכיר במה שאני עושה, כדי לא להרגיש לבד.”
במקום: “למה את מקלקלת את החג?”
“אני מרגיש שהחיבור עם המשפחה חשוב לי, ואני רוצה שגם את תהיי חלק מהשמחה בחג. את חשובה לי”
- שאלו זא”ז, מתוך יוזמה אישית, לפני ובמהלך החג:
“למה את/ה זקוק/ה ממני, כדי שנרגיש מחוברים גם כשהמשפחה מסביבנו”?
כך תבנו ביחד את “סוכת השלום” הפרטית שלכם שיש בה ארעיות, תמיד תהיו בבנייה מתמדת וממנה תשאבו (כמו בשמחת בית השואבה), אנרגיות ושמחה זוגית, להמשך כל השנה.