החגים מביאים איתם תחושת התחדשות, שמחה, משפחתיות וחום. יחד עם זאת, גם עומס רגשי ולחץ גדול.ההכנות, הסידורים, הציפיות ממשפחות המוצא, העומס הכלכלי והמאמץ ליצור אווירה מושלמת – כל אלה יכולים להכניס את הזוגיות למתח, למריבה ולשחיקה. כל אחד מגיע עם רצונות, זיכרונות והרגלים מהבית שבו גדל ונוצר קושי לחבר בין שני עולמות שונים. כמו: האם נהיה בערב חג אצל ההורים שלך או שלי? מי יכין ומה? כמה כסף נוציא על מתנות וביגוד? ועוד… כל אחת מהשאלות הללו, עלולה ליצור מריבה, אם חסרים כלים והבנות כיצד להתנהל בקשר הזוגי.
הפעם אתמקד בחוויות וזיכרונות רגשיים באווירת החגים מבית ההורים שיוצרים קושי לחוות את החגים בשמחה והנאה זוגית ומשפחתית.
לדוגמא:
יעל ואיתן הגיעו לפגישה.
יעל סיפרה: ” אני כ”כ מחכה לחגים שנרגיש בהם שמחה והזדמנות לחוויות מהנות ביני לבין איתן. מצד שני, יש לי ניסיון מר שמתחיל עוד לפני החגים. אני פוחדת ממה שיקרה בינינו. לכן הגעתי עכשיו לפני שיתחילו ההכנות לחגים. כמה פעמים כבר סיכמנו מה נעשה כדי שהחגים יהיו מקור לשמחה. כמה פעמים איתן מבטיח שהפעם הוא יעמוד בהסכמים וזה לא עובד. אני מרגישה שאיתן נסגר ומתרחק ממני. אני מזכירה לו מה שסיכמנו והוא פשוט שותק. אני מנסה להתקרב, והוא מתרחק. אני מרגישה דחויה וגם כועסת שהוא לא עומד בהבטחה שלו. באמת, הוא לא כזה. כיף לנו ביחד, עד שמתקרבים לחגים.”
“האם זו תופעה רק לפני החגים, או שזה קורה גם במשך השנה?” שאלתי.
“רק לפני החגים”, ענתה. “וזה מה שמתסכל אותי. כי הוא באמת מקסים ואני אוהבת אותו”.
כל אותו זמן, איתן ישב מכונס ושותק. שאלתי אותו מה קורה. “אשתי צודקת לגמרי. אני בעצמי, באמת לא יודע, למה אני מגיב ככה. אני מרגיש שאין לי שליטה על זה. כואב לי שאני מאכזב אותה ושזה פוגע בה. לכן חשוב לי לקבל ממך עזרה.”
מכיוון שתופעת הסגירות וההתרחקות מתרחשת רק לפני החגים, שאלתי אותו, מה החוויה שלו שהוא זוכר מהחגים. איתן סיפר שבילדותו החגים היו תקופה מתוחה וקשה. היו בבית שתיקות רועמות, מידי פעם התפרצות של מריבות וביקורת קשה, בין ההורים.
כשהחגים התקרבו, הגוף שלו היה מתכווץ מחשש מה יקרה והוא למד להתרחק ולהסתגר כדי לשמור על עצמו. ההגנה הזו שיצר לעצמו, פוגעת ואינה מאפשרת כיום קרבה זוגית.
שיחזרנו את חוויות העבר. הוא קיבל לגיטימציה לרגשות הילד שהיה ולמד שהתחושות האלה מובנות ונורמליות. יצרנו חוויה מתקנת, ע”י שינוי הסיפור הישן, נתינת נוכחות ל”ילד הפנימי” ויכולת התמודדות חדשה, עם האווירה הקשה שחווה בילדותו. איתן תרגל כיצד לפרק את השרשרת האוטומטית של: לחץ – נסיגה – ריחוק, ולהמיר אותה בשרשרת חדשה של: מודעות – שיתוף – קירבה. יעל הבינה עתה שההתרחקות של איתן, אינה ביטוי של זלזול בה, אלא ביטוי של חוויות עבר שמתעוררות באיתן.
יעל פנתה לאיתן ואמרה לו, עד כמה היא מבינה אותו ומתרגשת מהתהליך שעבר. איתן הגיב: “את חשובה לי מאד ואני מקווה שהפעם, בזכות החוויה שעברתי כאן, אשמור את החוויה המתקנת ונוכל להרגיש קרבה בינינו, גם לקראת החגים.”
איתן פנה אלי ושאל: “איך אצליח לשמר את התחושות החדשות הללו, בהכנות לחגים, עם כל מה שצריך להתארגן?”
עניתי לו שחשוב שישמור את הסיפור החדש בתודעה, כך שהמוח “יתעדכן” בגירסה החדשה של חוויות הילדות.
גם יעל ביקשה להגיע לפגישה אישית שבה נתנו מקום לעיבוד התחושות שחוותה אתו לפני החגים וליצירת שינוי חיובי.
הם ביקשו להגיע לפגישה נוספת, במטרה להתארגן לחג עם כל המטלות, תוך כדי הפנמה והטמעה של השינוי שנוצר באיתן והתגובות החדשות של יעל.
לקראת סיום הפגישה, הדגשתי לשניהם שייתכן שאיתן עדיין עלול להסתגר ויעל עלולה להיפגע, כי זה ההרגל האוטומטי שלהם. “קבלו זאת בהבנה, כי גיליתם שההתנהגות אינה נגדכם. העיקר שתרגישו הכלה שנותנת מקום ל’יחד’ שלכם שהוא גם מקור אושרכם.” ואכן, יעל ואיתן צמחו ונוצרה הזדמנות לחגיגת אמת בחגים.
ואתם הקוראים, אם המקרה של איתן ויעל, נוגע בכם, גם אתם יכולים ליצור הזדמנויות חדשות מתוך האתגרים.