הַדְרָן עֲלָךְ אֱלוּל וּשְׁנַת תשפ”ה כֻּלָּהּ, וְהַדְרָךְ עֲלָן.
דַּעְתָּן עֲלָךְ שְׁנַת תשפ”ה כֻּלָּהּ, וְדַעְתָּךְ עֲלָן.
לֹא נִשְׁתַּכֵּחַ מִמֵּךְ שְׁנַת תשפ”ה, וְלֺא תִּשְׁתַּכְּחִי מִנָּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹוקֵינוּ וֵאלֹוקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּתְגַּלּוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַמֻּפְלָאָה וְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלֵינוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּתְקַבֵּל בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ אֶת כָּל אֲהוּבֵינוּ, רַבּוֹתֵינוּ, אַחֵינוּ וְגִבּוֹרֵינוּ, שֶׁהָלְכוּ מֵעִמָּנוּ לִמְנוּחַת עוֹלָם, בָעוֹלָם הַבָּא, וּבְתוֹכָם: אַבָּא מָרִי – הכ”מ, הָרַב בִּינְיוּם, הָרַב שְׁנֵיאוֹר, יָם, אֹפֶק, יִשַׁי, נַחְמָן, צְבִיקָה, זַ’אבּוֺ, בֶּן חָמוֹ, בַּר נָתָן… בַּר פַּפָּא, בַּר פַּפָּא… כֻּלָּם בָּנֶיךָ, פַּפָּא! טאטע! אַבָּא תְּרַחֵם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם…
והַעֲרֶב נָא, אָבִינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בְּפִינוּ וּבְלִבֵּנוּ בְּשָׁוֶה, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, יוֹדְעִים מִי אֲנַחְנוּ וּמָה תַּפְקִידֵנוּ, וְנֶאֱמָנִים לִשְׁלִיחוּתְךָ, אוֹהֲבֵי עַמֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ, וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ לִשְׁמָהּ.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי; יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ; אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִים תִּשְׁכַּח יְמִינִי; בָּרוּךְ אַתָּה ה’, אֱלוֹקֵי יִשְׂרָאֵל, אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. אָמֵן אָמֵן אָמֵן, סֶלָה וָעֶד!
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹוקֵינוּ וֵאלֹוקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי וּמִכּוֹבְשֵׁי אַרְצְךָ וְנַחֲלָתְךָ,
מִבּוֹנֵי בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְתוֹרַת חַיִּים, מִבּוֹנֵי בָּתִּים אֵיתָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִמְּקִימֵי מִשְׁפָּחוֹת לְתִפְאֶרֶת מְדִינָתֵנוּ, יְסוֹד כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ בְּעוֹלָמְךָ, מִמְּחַנְּכֵי יְלָדִים וְנֹעַר זְקוּפֵי קוֹמָה, מְלֵאִים שָׂשׂוֹן חַיִּים וְאַחְרָיוּת אִישִׁית וּלְאֻמִּית, מִמְּטַהֲרֵי עַצְמָן בְּסִלּוּדִין וּמְטִילֵי עַצְמָן לַמִּלְחָמָה שַׁעֲרָהּ, לְהַשְׁבִּית וּלְהַכְרִית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
אַשְׁרֵינוּ שְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, כְּפִרְאֵי אָדָם וְכִצְבוּעֵי תַּרְבּוּת אֲכוּלַת רָקָב, שֶׁשִּׂנְאָתָם אֻמָּנוּתָם.
שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים, עֲמֵלִים, רָצִים – לְהָאִיר וּלְבָרֵךְ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בַּתּוֹרָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהֵם עוֹשִׂים כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם לִמְנֹעַ אֶת הָאוֹר מִלָּבוֹא.
וְאַתָּה אֱלֹוקִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְצוֹרְרֵינוּ הָרַבִּים וְהָרָעִים, מִיּוֹם י”ד בֶּאֱלוּל תשפ”ד בִּלְבָנוֹן, וְעַד תְּחִלַּת אֱלוּל תשפ”ה בְּתֵימָן, וּמִסּוֹף אֱלוּל תשפ”ה בְּקָטָאר, עַד סוֹף אֱלוּל תשפ”ו, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹוקֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנו לְסַייֵּם שְׁנַת תשפ”ה בְּהוֹדָיָה עַל חֶלְקֵנוּ, בֶּאֱמוּנָה עֲמֻקָּה וּבְצִפִּיַּת יְשׁוּעָה, לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֶת קִיּוּם בְּרִיתֶךָ אֲשֶׁר כָּרַתָּ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ, אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹד, פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם, כֵּן תַּעַזְרֵנו לְהַתְחִיל שְׁנַת תשפ”ו, וְאַחֲרֶיהָ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת, נְעִימוֹת וְטוֹבוֹת, וּלְסַיְּמָן לְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֶת כָּל תַּפְקִידֵינוּ וּמְשִׂימוֹתֵינוּ בְּאַהֲבָה.
וּזְכוּת כָּל אֲבוֹתֵינוּ, אַחֵינוּ וּבָנֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, תַּעֲמֹד לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּתְאַמֵּץ כּוֹחֵנוּ לִפְעֹל אִתְּךָ וּלְמַעַנְךָ: אֲנַחְנוּ, זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם.
וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ: “כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ. וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה’, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה… וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה!”
“ה’ עֹוז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.”
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא! בְּעוֹלָמוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהִתְחַדֵּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים, וְלַהֲבִיאָם לְחַיֵּי עוֹלָם, וְלִבְנוֹת עִירוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלוֹ בְּתוֹכָהּ, וְלַעֲקֹר הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה מֵאַרְצוֹ וּלְהָשִׁיב עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִמְקוֹמָהּ, וְיִמְלֹךְ קודְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵיהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב – וְאִמְרוּ אָמֵן!
