בכל מערכת חברתית מאורגנת, חובה שתהיה מערכת משפט ומערכת אכיפת החוק. שאם לא כן, “איש את רעהו חיים בלעו”. כפי שהתורה מצווה בפרשתנו: “שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך…”. קשר חברתי, מעצם היותו במרחב של חברה ומדינה, הוא מחייב סדרי גבולות של שיפוט ומשטר.
לא כן בנישואין! בנישואין המטרה היא: חיבור נשמתי. לכן, גם צדק צדק תרדוף, שייך לחברה ולא לנישואין. מי שרודף צדק בנישואין, רודף את בן הזוג, מאשים, לוחץ, כועס, לא מכבד ולא מכיל את הגישה או החולשה של השני באהבה – ימצא את עצמו לבד, ללא קשר זוגי. לכן הצדק הזה, הוא מחיצה שמפרידה בין בני הזוג, כך שחיבור נשמתי לא יקרה. זוגות כאלה, מוצאים את עצמם במלחמת שליטה, קביעה, “הורדת ידיים”, והחיבור הנשמתי מהם והלאה.
אני פוגשת זוגות רבים מדי ששופטים זה את זה, מי בגלוי ומי במניפולציות.
דני גדל בבית שהביקורת הייתה שגרתית וראויה. לכן מתוך אהבה לאשתו רחל, הוא דן אותה בכל פעם שעשתה משהו שלא נראה לו נכון והדריך אותה כיצד עליה לנהוג. היא מצידה, שהערכתה לעצמה הייתה נמוכה, קיבלה את הביקורת שלו, כי הוא אוהב אותה ויודע טוב יותר ממנה. במשך הזמן היא נעשתה כבויה יותר ויותר, עד שהגיעה למצב של דיכאון. כשגם תרופות לא עזרו, רופא המשפחה הציע לקבל עזרה נפשית. שניהם עברו תהליך מרפא. דני התקשה בהתחלה לקבל שהשיפוט והשליטה שלו על אשתו, גרמו לה לאבד את אישיותה וחיוניותה. אט אט שינה גישה ושיחרר שליטה. היא כבר לא הכירה את רצונותיה. גם כשניסתה להביע רצון, פחדה ממאבק עם בעלה ולכן נמנעה מראש מלגלות את עצמה. דני קיבל הדרכה כיצד לעזור לאשתו לבטא את עצמה, לכבד ולעודד אותה לומר: “לא רוצה”, “לא מסכימה”, לבקשותיו. הוא למד לשאול אותה לרצונה, גם כשלא ידעה מהו באמת רצונה. הוא למד לתמוך בה ולתת לה מרחב בחירה שלאט לאט התפתח, עד שנעשתה עצמאית יותר בדעותיה ותוך כדי כך, למדה להקשיב לו ולכבד את רצונותיו, גם כשלא התאימו לה ולא התנהגה לפי רצונותיו. דני היה מאושר שעתה היא מאושרת וחיונית. היא נהנתה להרגיש את השפעתו הטובה מתוך הקשבה אליה ומכך שהוא מכבד את אישיותה, השונה משלו.
אין הכוונה כאן ש”איש הישר בעיניו יעשה”, מבלי להתייחס לשני. אלא: לכל אחד מהם יש זכות לביטוי אישי. מתוך הקשבה ולמידה הדדית, הם בוחרים התנהלות שיש בה הסכמה (ולא ויתור).
דני גדל בבית שיש בו אמונות וערכים שאין עליהם עוררין. כך שכאשר אשתו, אמרה דברים שונים או מנוגדים, הוא לא יכול היה לשאת אותם. כדי שעולמו לא יתערער, הוא לקח את אשתו לעולם שלו, מבלי לשער שאם רק יקשיב ויכיר את עולמה, הוא עצמו יתפתח באישיותו.
ההתפתחות שנוצרה, הייתה משולשת: דני שינה גישה ונעשה פתוח ורגיש ומאפשר כלפי רחל. רחל גילתה את אישיותה וביטאה את עצמה, ממקום של הכרה בערך העצמי שלה והמרחב הזוגי שנוצר ביניהם, מתוך הנוכחות ההדדית, נעשה עדין, רגיש ומלא אהבה.
כאשר לבני הזוג, ברורה מטרת נישואיהם שיש בה: הפריה הדדית שיוויונית, חיבור נפשי, רגשי ונשמתי, שניהם ישאפו לאפשר זה לזו, את הביטוי האישי הייחודי. כי כך כל אחד מהם מתפתח ומגלה את עצמו והזוגיות שלהם נעשית עשירה, מגוונת ומשמחת, תוך כדי ההבדלים ודווקא בזכותם.
מתוך נתינת מקום לנפרדות, נוצר חיבור אחדותי.