יואל הגיע אלי מותש. הוא התיישב בכורסא ואמר: “קראתי את המאמרים האחרונים שכתבת. אני רוצה לומר לך שמה שכתבת לאחרונה, יוצר רושם שהגברים הם הבעיתיים וזה מאד הפריע לי. במיוחד כשאני חווה את ההתנהגויות הקשות האלה מצד אשתי. למה תמיד לתת דוגמא רק מהגברים?”
“אתה צודק. זה לא נעים להרגיש שהגברים הם הבעייתיים והנשים רק סובלות מהם. יש גם נשים שמתנהגות באופן שלילי באופן לא מודע והפעם סמוי ולא מוחצן כפי שכבר כתבתי.” “הלוואי שתכתבי על נשים כאלה, בתקווה שגם אשתי תקרא. הלוואי”.
עתה ישב יואל בנינוחות והתחיל לשתף במצבו הזוגי. “תקשיבי, אני לא אומר שאשתי רעה. אבל לי – היא נותנת הרגשה רעה. אח”כ אני מאשים את עצמי שאני באמת גרוע שהיא לא מאושרת בזכותי. על כל דבר שאני עושה, יש לה תלונות. היא לא צועקת. היא מעקמת את הפנים, לא מדברת איתי ואם היא כבר עונה, היא אומרת שאני צריך להבין לבד.
אני מרגיש סמרטוט שלה, סליחה על הביטוי. אני מחפש שקט ואהבה, אז אני מוותר לה. אבל זה לא נגמר. הדרישות הסמויות רק גדלות עוד ועוד. בקיצור, אני צריך להיות הצל שלה. אין לי מקום בכלל. המתח בבית בגלל האכזבות והריחוק שלה, גומר אותי. כבר לא מדבר על האווירה שהילדים שלנו נושמים בבית….ושתדעי שבעבודה שלה ועם חברות, היא אהובה. היא קשובה להם ועוזרת מאד. אם אשתף אותם מה שקורה בבית, הם יגידו שאני כנראה מדבר על מישהי אחרת. אני מרגיש בודד, קורבן וחסר אונים.”
…………………………………
מה גורם לאשתו של יואל ולנשים כמוה, להתנהג באופן כזה, כפי שיואל תיאר?
חשוב לדעת שדפוס התנהגות כפי שהוא תיאר, אינו ממקום של רוע. בדרך כלל, נשים כאלה, כנראה חיות בתחושת הישרדות שנוצרת בעקבות כאב רגשי, חוסר ערך ופחד מדחייה שנוצר בילדות ובתקופה של גיבוש הזהות העצמית. זו החוויה הנוכחת, מתחת לביקורת השקטה והמניפולציות הרגשיות שיוצרות אשמה אצל בן הזוג.
דוגמא שיואל שיתף שהיא אומרת לו מתוך נימה של קורבנות ואכזבה : “אין לי ברירה, אשתדל לשאת את זה שאתה לא זוכר את מה שחשוב לי באמת”. או: “אני לא באמת חשובה לך. כי אם כן, היית מדגיש את המיוחדות שבי ועושה את מה שאני מצפה ממך.” עקב חוסר ביטחון ורגישות גבוהה, כל פגיעה שולית, נחווית כאיום מפחיד.
לכן תהיה תגובת פאסיביות, התכנסות, ניתוק והאשמה של בן הזוג. כי היא במצוקה גדולה ומצפה דרך המסרים השליליים שהוא יציל אותה. הבעיה שעקב תחושות רגשיות קשות, והצורך ההישרדותי להגן על עצמה, היא יוצרת מניפולציות, סחיטה רגשית, הענשה בהתרחקות ותמיד תוכיח שבן הזוג הוא הבעיה.
מכיוון שהיא חסרת ערך עצמי בסיסי, היא תבחן ותצפה לקבל מבעלה אישורים על ערכה ותיעלב מאד אם הוא לא ימלא את הצורך שלה, בדיוק כמו שהיא מצפה.
מתחת לביקורת השקטה ולקורבנות, קיימת כמיהה עמוקה לחיבור, לאהבה ולמילוי צרכים רגשיים, דווקא מהבעל. הרגישות הגבוהה, מאפשרת רגישות כלפי אחרים ולהיכנס לעומק רגשי, נתינה ואכפתיות. ישנה גם רגישות כלפי מה שאחרים חושבים. לכן בחברה תהיה נחמדה, עוזרת וטובת לב.
התנהגות שלילית סמויה עשויה להשתפר, כי יש בתכונות הבסיס, רגישות, כמיהה שבעלה יראה אותה וכל מה שמנינו לעיל. כך שאם תהיה לה הכרה בצורך לצאת מהפחדים, לעבוד על הערך העצמי, לספק לעצמה את הצרכים הרגשיים שלה ולראות את בן הזוג כאדם עצמאי, רק כך יהיה שינוי והזוגיות תתפתח לטובה. (בניגוד להתנהגות שלילית מוחצנת שמתוך ההיסטריה שלו/שלה, הם לא רואים, לא את עצמם ולא את האחר.)
בינתיים, יואל זקוק לצאת מהשליטה הפאסיבית שלה, מחוסר האונים וההאשמות, ע”י בנייה הדרגתית וגילוי החוסן הפנימי, מתוך עצמו. (כך ש”בזכותה” הוא ירוויח צמיחה והתפתחות, מתוך המחויבות להביא את אישיותו לידי ביטוי בעולם.)
יואל כבר התחיל. נתפלל שהלוואי שבזכות השינוי שלו, גם היא תתחיל ותשכון ביניהם השכינה באהבה.