התמודדות בקשר זוגי מבלבל – בנישואין | אסתר אברהמי

במאמר הקודם, נועה שיתפה על תחושותיה המבולבלות בקשר שלה עם בעלה. לפי התיאורים שלה, נראה היה שתפיסת המציאות של בעלה, צרה ומכוונת רק לעולמו הפרטי (בחשש שהוא נרקסיסט סמוי). נועה הבינה שכנראה אין סיכוי שהוא ישתנה. לכן עבדנו בפגישות, בעיקר על העצמה אישית. מתוך כך, היא תוכל לבחור, אם להישאר בקשר זוגי שאינו הדדי, או שתבחר להתגרש, כי כך לא תיתכן זוגיות.

בפגישות עבדנו על:

• בניית האמון המחודש בעצמה. כיצד? הקשבה עצמית, תוך כדי תחושה – מה מתוך המשפטים שהיא אומרת לעצמה יוצר כוח פנימי והקלה בלב.
• ליצור רשת תמיכה משפחתית וחברתית, התפתחות אישית ומקצועית שמאשרת את הערך העצמי שלה ויוצרת מילוי וסיפוק בחיים מלאֵי עשייה חיובית.
• להאמין שזכותה וחובתה לבטא את האישיות שלה, כחלק מעבודת ה’, גם אם הוא מתנגד ו/או כועס, אם זה בקול או בינו לבין עצמו, ומשדר כלפיה תחושת אשמה. כי לכל אחד מבני הזוג, יש זכות לחיות את חייו כפי שהוא מרגיש. אם בעקבות כך נוצרים ניגודים, יש ללמוד כיצד לפתור קונפליקטים. אם אין שיתוף פעולה מצידו, היא תהיה שלמה עם עצמה כפי שהיא.

נועה תרגלה את ביטוי האישיות שלה, יצרה פעילות חברתית להנאתה, השתדלה לגדל את הילדים בשמחה, למרות מחאותיו, ע”י התרחקות, ביקורת סמויה והבעות פנים של מסכן ואומלל. היא למדה לא להתייחס לתגובותיו, תוך כדי שהיא גם מכבדת את עצמה וגם את בחירותיו של בעלה שיוצרות זיהום בקשר הזוגי.

כשנועה הרגישה שהיא מתחזקת, אמרה לי שהיא בוחרת לא להתגרש, כי בסה”כ הוא אדם טוב ו…מסכן, וגם היא פוחדת מהעתיד הלא ידוע  ומקשיים נוספים… והילדים… היא ביקשה לדעת כיצד להתמודד איתו במצב הקיים. לאחר שהיא רכשה ערך עצמי ומחויבות לביטוי עצמי, תרגלנו סיטואציות מסוימות וכיצד להגיב בהן:

• גבולות: מה שייך לה ומה שייך לבעלה. כשנועה משתפת בתחושותיה והוא נעלב – היא אומרת לעצמה שזה שלו ולא שלה. כי כאמור, זכותה וחובתה לחיות את חייה. לכן גם כשהיא תאמר ‘לא’ באופן ברור ומכבד, על בקשה שלא מכבדת אותה, היא תרגיש שהיא שומרת על הגבולות שלה ולא תרגיש אשמה.
• לא לצפות לשיחות עמוקות והבנות – כך שלא יהיו אכזבות. היא אמנם משתוקקת לשיחות זוגיות מחברות ואוהבות. אבל אם אין לה פרטנר ובכל זאת בוחרת להישאר איתו, היא לא תישבר רגשית.
• כשהוא מפרש אותה באופן שמבלבל אותה, תצטרך להיצמד לעובדות ולשתף בקצרה, באופן שהיא רואה את העובדות האלה.
• אם נוצרת שיחה פוגענית, לעצור את השיחה ולומר בצורה מכבדת שזה לא מתאים לה ולהמשיך בהתנהלות חייה.
• חשוב שהיא תוכל לומר דברים באופן ישיר, מכבד ורגוע. אם לא מסוגלת עדיין, אפשר בהודעה כתובה, כי כך הדברים ייאמרו מתוך שיקול דעת. כי כל התפרצות רגשית שלה, תגרום לכך שהוא ימשיך בשליטה הרגשית הסמויה והמבלבלת שלו כלפיה.

כשהוא ירגיש שהוא לא מצליח להפעיל אותה רגשית, ייתכן שהוא יבחר להסתגר יותר ויותר כדי שהיא תדאג לו. כשהיא תאמר לעצמה שזו בחירה שלו והיא תמשיך בחיים פעילים לעצמה ולילדים, סביר להניח שהוא כבר לא ימשיך במניפולציות וימשיך להיות עם עצמו באופן שיבחר לעצמו.

חשוב היה לי לומר לנועה ולכל מי שמתמודדת עם זוגיות מבלבלת שכזו:

“את לא בחרת ביודעין בקשר זוגי כזה. את עוברת מסע של בנייה עצמית, מתוך המציאות הנתונה שה’ הועיד לך. את תצאי מחוזקת ועוצמתית. את עושה את ההשתדלות שלך ובורא עולם מלווה אותך ויוביל אותך למקום המדויק לך, גם כשאת  עדיין לא יודעת אם תבחרי להישאר או לצאת מהזוגיות הזאת. במבט כזה, את תגלי איכויות  עצמיות נוספות בדרך, דווקא מתוך הכאב, ההתמודדויות והאחריות האישית שאת לוקחת על עצמך. כשתרגישי ברורה ועם ערך עצמי יציב, הבחירות שלך יהיו ממקום נכון ומדויק לך.”