לפני החתונה, ייתכן שאחד מבני הזוג, יחוש חוויה מבלבלת שיוצרת אצלו התפעלות ולעיתים גם סוג של עיוורון. אף שיש תחושה לא נעימה מתחת לפני השטח, מדלגים עליה, לנוכח האישיות המרשימה שנמצאים איתה.
דינה הגיעה אלי ואמרה: “חשבתי שהתחתנתי עם גבר חלומותיי”.
היא הייתה צעירה, תמימה, עם לב פתוח ורצון עז להיות אשת חיל.
הוא – דמות כריזמטית, מוערכת, מלאת ביטחון. כך לפחות זה היה נראה.
כולם אהבו אותו. הוא ידע בדיוק מה להגיד, איך להחמיא, איך לגרום לה להרגיש שהיא מיוחדת. רק שהיא לא הבחינה, שכבר בחודש הראשון לנישואיהם, היא בעצם נכנסה לכלוב. לא מברזל, אלא מחרדה. היא האמינה לכל מה שאמר עליה והסבירה את רגשותיה בכך שהיא צריכה עוד ללמוד, כיצד להיות אשת חיל.
לפני החתונה, הוא היה מושלם:
נדיב במחמאות, שופע תשומת לב, מתעניין בכל פרט.
“את האישה שחלמתי עליה”, הוא אמר לה. והיא, שרצתה רק לאהוב, האמינה.
היא לא זיהתה שהקסם הזה שנראה כמו אהבה, לא נבע מאהבה – אלא מצורך בשליטה.
בחודש הראשון כבר התחילו ההערות:
“לא מדברים כך עם גברים”, “למה ענית לו בחיוך”?
“את צריכה להיות יותר צנועה. חשבתי שהתחתנתי עם יראת שמים….”
היא מצאה את עצמה חיה לפי חוקים שהוא המציא והיא הרגישה מופעלת.
במשך הזמן, היא הייתה צריכה לבקש ממנו אישור לכל יציאה.
לא כי הוא אסר – אלא כי היא חששה מה יקרה אם היא תחליט בעצמה.
הוא היה שותל ספק בדבריה והיא מתבלבלת, מעליב דרך הומור, מחליש אותה דרך דאגה.
“הכול מהאהבה שלי אלייך,” הוא היה אומר.
והיא, במשך שנים, ניסתה “לשפר את עצמה”. היא האמינה לו שהיא באמת לא בסדר כפי שהיא. היא הייתה חייבת לשפר את עצמה, כדי לא לעורר בו כעס.
לפי מה שהיא סיפרה לי, נראה היה שמדובר באישיות שרואה רק את עצמו והיא ככלי בידיו, לצורך תחושת שליטה. ככל שהוא יוריד אותה, כך הוא ירגיש חזק ונערץ. כמו למשל:
נראה עם ביטחון עצמי מופרז שמחצין את עצמו ומוריד את ערכה, גם בפני הילדים. באמת, בתוכו, הוא מרגיש חסר ערך ומתקשה לשאת את התחושה הזאת. הוא מרגיש חסר ערך, כתוצאה של פינוק יתר בילדות שהכול מגיע לו, או לחילופין, כתוצאה מסבל רב בילדות כשעכשיו הוא זקוק למלא את החסכים הרגשיים שלו. לכן הוא מצפה למלא את חסרונותיו, דרך בת הזוג.
צורך תמידי להיות הצודק והחכם, על כל נושא ובכל מצב.
חוסר יכולת אמיתית להקשיב, או להכיל רגשות אחרים. מפני שהוא נתון בבועה משלו וכמו שהוא רואה את המציאות, זה הנכון ואין אפשרויות נוספות.
מאשים, מוכיח, גורם לבושה ולבלבול ככלים לשליטה.
אבל כשהאישה בתוך הקשר – היא לא רואה את זה. היא רק מרגישה שהיא לא מספיק טובה, שהיא מקלקלת, שהיא הבעיה. זו בד”כ אשה מרַצה, תמימה שרוצה לעשות טוב.
לעומתה, אשה שלא מְרַצה, קשובה לצרכיה ולעצמה, ייתכן שתתרשם ממנו בתחילת הקשר. אך בהמשך, היא תבחין בדפוס לא ראוי. היא לא תתרשם מהמחמאות המוגזמות. להפך. ההפרזה מחשידה והיא תהיה מסוגלת להקשיב לתחושות הבטן שלה שכדאי לה לנתק את הקשר.
כי בזוגיות בריאה, קיימת תחושת נינוחות, ביטחון, יש מקום לשני בני הזוג להתפתח ולגדול, דווקא מתוך המרחב הזוגי שביניהם.
דינה “התעוררה” כשהיא במצב לא פשוט. עדיף מאוחר מאשר בכלל לא, ועל כך בשבוע הבא.