(המאמר פונה לאשה ולגבר באותה מידה.)
לרוב, אני כותבת כאן על מצבים וקשיים שגרתיים שקיימים בנישואין. ישנם נושאים שאני נמנעת מלכתוב עליהם בתפוצה רבתי, עקב הרגישות שבנושאים אלה והחשש שהקוראים “ידביקו” את הסימנים הללו על בני זוגם, ללא בקרה ואבחון מקצועי. למרות זאת, בחרתי הפעם להתייחס לכך, עקב ריבוי הפניות, לפני הנישואין וגם לאחר הנישואין.
לקראת נישואין, חשוב שתהיה תחושת נעימות ורצון לאחדות. תחושה שמאפשרת להרגיש נינוחות. גם כשיתגלו הבדלים ואפילו קשיים, עדיין מרגישים שמחה ומוטיבציה בגילוי העצמי ע”י הקשר. אך כשמדובר בקשר לא ראוי, בד”כ שליטה וריצוי. כשהמְרצה ממשיך לרַצות והשולט ממשיך לשלוט, נוצרת בגוף תחושה של התאמה ומושלמות שמגיעה מהפרשת הורמוני העונג. עקב כך, עלולים שלא להבחין בתופעות לא ראויות ושאולי יש בהן נורות אזהרה. התחושות הפיזיות של ההתאהבות, גורמים לאמונה שהכול יסתדר ויהיה נפלא.
המאמר הזה נכתב, מתוך רצון להזמין לבחינה עדינה ואוהבת של הדינמיקה הזוגית – לא ממקום של שיפוט, אלא מתוך הקשבה כנה, ללב ולתחושות שבדרך.
לפעמים, דווקא כשהקשר מתקדם לקראת התחייבות עמוקה ומתחילים להרגיש יותר נוח, מתגלים דפוסים שמציפים תחושות של בלבול, קושי ואפילו חרדה. את לא אמורה להתחתן עם תחושות כאלה. לכן כשאת מרגישה כך, שימי לב לסימנים הבאים:
- תקשורת שמובילה לחשש/פחד ולא לקרבה.
אם שיחות הופכות לעיתים קרובות לוויכוחים לא נעימים, לשתיקות קשות או לתחושת חוסר ביטחון – זו נורת אזהרה. זוגיות מיטיבה מאפשרת ביטוי רגשי, גם כשהדעות חלוקות.
- שאלי את עצמך: האם אני מרגישה בנוח לומר מה שאני מרגישה באמת – גם כשהדברים מורכבים?
- תחושת “הליכה על ביצים“
כשיש קושי מתמשך לחזות את התגובה של בן/בת הזוג, או כשקיימת דריכות תמידית שלא “להדליק” את הצד השני – ייתכן שמדובר בדינמיקה לא בטוחה.
- סימן שכיח: שינויים בהתנהגות כדי להימנע מקונפליקט – במקום להיות נאמנה לעצמך.
- שחיקה של הזהות האישית
בקשרים לא בריאים, הגבול בין “אנחנו” ל”אני” מתערפל. לפעמים זה מתבטא בהתרחקות מחברים, מההורים, ויתור על תחביבים, או תחושת אובדן פנימית.
- שאלי את עצמך: האם אני מזהה את עצמי בתוך הקשר – או שהפסקתי להרגיש מי אני באמת?
- ביקורת, זלזול או השפלה במסווה של הומור או דאגה
אף אחד לא מושלם, אבל כשיש דפוס עקבי שבו את חשה קטנה יותר – רגשית, מנטלית או אפילו חיצונית – זה פוגע בביטחון העצמי ובתחושת השוויון בקשר.
- גם אם הדברים נאמרים ב”חיוך” – האם את יוצאת מהם עם הרגשה טובה?
- קנאה, שליטה והתערבות
אהבה בריאה שואפת לחופש ובחירה. כשהקשר כולל דרישות להתנתק מאנשים אחרים, לעקוב אחרי הפעולות שלך, או לבקש גישה לטלפון – זהו דפוס של שליטה ולא של אהבה.
- פחד מעזיבה – לא כי את אוהבת, אלא כי את חוששת
אם את נשארת בקשר מתוך פחד מהתגובה, מהשבר הרגשי או אפילו ממה יאמרו – כדאי לעצור ולבחון את זה לעומק. העצירה הזו, תאפשר לך להיות את עצמך, להקשיב ללא לחץ של זמן להתחתן ולהחליט החלטה שנותנת מקום של כבוד לעצמך. כדאי להיעזר בייעוץ של אדם אובייקטיבי מקצועי.
לא כל סימן הוא סוף הקשר
המאמר הזה לא בא לחרוץ גורלות – אלא להזמין אתכם למבט נוסף. לפעמים, מודעות משותפת ושיח פתוח, יכולים לשנות דינמיקה. ולפעמים, ההקשבה לעצמך, היא בדיוק מה שצריך כדי לבחור בטוב שלך. בד”כ ההורים והחברים, רואים את מה שאתם לא רואים, או מעדיפים לא להתייחס, כי אתם כבר במהלך לקראת חתונה ומסובך עכשיו להתמודד עם כל ההשלכות. מגיעים אלי זוגות שנשואים כמה שנים ומבכים את מר גורלם. כשאני שואלת אותם אם היו סימנים לפני החתונה, ברוב הפעמים, הם אומרים שראו אבל: חשבו שזה יעבור, שנעזור לו לתקן, הוא הרי משתפר יותר ויותר ויש שאומרים שחשבנו שנסתדר תוך כדי הנישואין. אז נורות אזהרה שנדלקות בקטן, הן הולכות וגדלות לאחר החתונה, כי כבר אפשר להתנהג טבעי בלי מסכות.
זוגיות בריאה לא אמורה להיות מושלמת – אבל היא אמורה להרגיש בטוחה, מכילה, ומאפשרת לכם להיות מי שאתם, בנינוחות.
כאמור, כל מקרה לגופו ולא כדאי להחליט על סמך מאמר זה בלבד.