בני זוג שרוצים לחיות בשלום, באהבה וברעות, בחיי הנישואין, מחויבים להתייחס לעובדה שגברים ונשים חווים, מביעים ותופסים את הקשר בצורה שונה ואפילו מנוגדת. ההבדלים האלה אינם "טובים" או "רעים". הם טבעיים ונובעים מצורת חשיבה, חינוך חברתי, והרגלים רגשיים שהתפתחו לאורך החיים. בריאת האדם מלמדת שבתחילה נברא האדם כישות אחת. לאחר מכן "ניסר" אותו הקב"ה לשניים – איש ואישה – כדי שכל אחד יוכל לשמש מעין מראה לשני וייצרו אחדות מתוך בחירה, קבלה והבנה הדדית (בראשית ב, יח "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו").
רש"י מפרש: "עזר כנגדו – זכה עזר, לא זכה – כנגדו להילחם בו" – כלומר, האיש והאישה יכולים לשמש גם כתמיכה וגם כאתגר, תלוי בגישה ובקשר בין השניים.
אורלי ורועי עמדו מול מקרר חדש בחנות. אורלי רצתה להשוות מחירים, לבדוק ביקורות, לקרוא המלצות, למדוד גדלים, להתלבט איזה צבע הכי מתאים… רועי, לעומתה, ראה דגם טוב במחיר סביר – והחליט מיד: "יאללה, קונים."
"אבל רגע," אמרה אורלי, "אולי נברר עוד קצת? אולי יש דגם טוב יותר? צבע אחר? אולי נחשוב על זה לילה?" רועי הביט בה בפליאה: "מה יש לחשוב? זה מקרר, לא חתונה." היא חייכה חיוך עייף ולא מרוצה.
עבורה – קבלת החלטות היא תהליך, התבוננות, ביטחון.
עבורו – קבלת החלטות היא פעולה מהירה, עניינית, פתרון מידי.
שניהם רצו הכי טוב. פשוט הדרך לשם הייתה אחרת. במערכת זוגית, ההבדל לא טמון ברצון, אלא בסגנון. והסגנון הזה דורש הבנה, סבלנות… ועדיף תמיד גם חיוך.
פערים בין גבר לאישה אינם בעיה, הם חלק בלתי נפרד מהחיים המשותפים.
גברים ונשים פועלים, חושבים ומגיבים אחרת, לא משום שאחד מהם צודק יותר, אלא משום שכל אחד מהם רואה את העולם מנקודת מבט ייחודית.
במקום להיאבק בפערים או לנסות למחוק אותם, דבר שיגרום למחוק נוכחות של אחד מהם, זוגות מצליחים, לומדים להקשיב: להבין שהצורך של אחד במהירות והחלטיות אינו סתירה לצורך של השני בעיבוד ובבדיקה.
ההבנה הזאת יוצרת תנועה חדשה בזוגיות – לא אחידות אלא הרמוניה, לא ביטול אלא הכלה. כשהפערים בין איש לאישה מקבלים מקום של כבוד, הם הופכים מגורם של התנגשות, למנוע של צמיחה אמיתית.
הקב"ה ברא את האדם "זכר ונקבה", שונים בכוונת מכוון– שוני שמזמין איזון הדדי ולא מאבק.
חשוב להכיר את ההבדלים בין גברים ונשים שעלולים ליצור רגשות שליליים*. לדוגמא:
- אחד ההבדלים הבולטים הוא בתקשורת. נשים רבות חשות צורך לשתף ברגשות, לפרט חוויות וליצור חיבור דרך מילים. לעומתן, גברים נוטים לגשת לשיחה בצורה יותר ממוקדת בתוצאה: הם מאזינים כדי לזהות בעיה ולמצוא לה פתרון. לעיתים, זה יוצר חוסר תיאום. האישה מבקשת שיקשיב לה בלי לתקן, והגבר חושב שעליו דווקא "לפתור" את מה שהיא משתפת.
- בצרכים הרגשיים קיים הבדל מהותי. בעוד שנשים זקוקות לתחושת קרבה, שותפות רגשית ותשומת לב עקבית. גברים זקוקים להרגיש מוערכים, מכובדים, ולחוש שהם מצליחים לתרום ולהשפיע בתוך הקשר.
- גברים נוטים לפרש דברים לפי תוכן הדברים, נשים מעניקות משקל לרגש שמאחורי התוכן ומקוות שהגברים יבינו מה מסתתר בתוכן הנאמר.
- בהתמודדות עם קונפליקטים, נשים ינסו לדבר, לנתח ולהגיע לתחושת הבנה משותפת דרך שיחה עמוקה. לעומת זאת, גברים מחכים ל"שורה תחתונה" ויעדיפו לקחת זמן לפני שהם חוזרים לדון בנושא. השוני הזה יכול להוביל לאי הבנות: האישה עשויה לפרש את המרחק כהתעלמות, בעוד שהגבר רואה בו דרך להתמודד.
- בהבעת אהבה, נשים נוטות יותר להשתמש במילים, מחוות רגשיות קטנות וקשב אמיתי. גברים מביעים את אהבתם דרך מעשים, סיוע פרקטי, פתרון בעיות או דאגה לצד השני בדרכים מוחשיות.
- בקבלת אהבה: נשים מצפות למחוות רגשיות כמו מילים חמות, מתנות קטנות, זמן איכות, חיבוק. גברים, חווים אהבה דרך פירגון למעשים שלהם, תחושת עצמאות, ותמיכה בלתי מותנית.
מטרת הבנת ההבדלים הללו, אינה אישור להעמקת הפערים חלילה, אלא להיפך – כדי לגשר עליהם. כשאנו מודעים לדרכי התקשורת השונות ולצרכים של הצד השני, נבין, נקבל ואפילו נעריך את השוני. כי זו הזדמנות לבנות זוגיות מאוזנת, חכמה ומחוברת יותר, ע"י הלמידה ההדדית זמ"ז.
שלום בית אינו תוצאה של היעדר חיכוך, אלא היכולת לצמוח מתוך ההבדלים. "עושה שלום במרומיו – הוא יעשה שלום עלינו- " וגם בתוכנו.
*ההבדלים מנוסחים באופן כללי ואינם חד משמעיים. בכל גבר יש גם תכונות נשיות ובכל אשה תכונות גבריות. ההבדל הוא במינון, מתוך שאיפה שברבות השנים, שניהם יבטאו תכונות נשיות וגבריות באופן מאוזן, למרות שלכל אחד יהיה עדיין חלק דומיננטי.
