שני סיפרה לי בכאב שהיא עושה הכול בבית. חשוב לה לנקות, לבשל ולטפל בילדים, והיא עסוקה בכך רוב שעות היום. כשבעלה מבקש יחס וקרבה, היא אומרת לו שאין לה כוח וסבלנות. היא גמורה, ואם הוא היה עוזר לה, כמו שהיא מבקשת, היה להם יותר טוב. הוא טוען שהיא מגזימה בעבודות הבית, והוא לא מוכן להצטרף ל"שיגעון שלה", כדבריו.
"בערב הוא הולך לאמא שלו. הוא גם אוכל אצלה, במקום שיאכל בבית… הוא בכלל לא רואה אותי. הוא אומר שאני ממילא עייפה ואין לו מה לעשות איתי. איך הוא מעז להגיד לי ככה? הרי הניקיון והטיפול בילדים זה גם בשבילו. זו ממש חוצפה מצידו…"
כך המשיכה לספר עד כמה היא אומללה בגללו.
שאלתי אותה האם תמיד הוא היה כזה.
"פעם, לפני ואחרי החתונה, היינו מטיילים ונהנים ביחד. אז היה זמן. אבל מאז שנולדו הילדים והמטלות גדלו, הוא בכלל לא איתי. הוא לא מתייחס אלי כמו פעם. אני לא מבינה, לאן נעלמה האהבה שלו…"
"מה אומרים עליו אנשים שמכירים אותו?" שאלתי.
"אה, רק טובות מדברים עליו, כל הזמן. פעם הוא באמת היה כזה טוב גם בבית, כמו שאמרתי לך. הוא אחראי בפרנסה, ב"ה, לא חסר לנו כלום. חוץ מזה, הוא עסוק רק בעצמו. הוא מתעלם ממני, מהסבל ומהעייפות שלי וחי את עצמו בלבד…"
מהפגישות עם שני התרשמתי שהיא נמצאת בבועה עם עצמה. מכיוון שאין לה יכולת להתבונן על החיים מנקודות מבט נוספות, לא קיימות בעיניה אפשרויות חיים שונות ולכן הסבל האישי שלה יישאר ואף עלול להתעצם.
"הרי חייבים לנקות את הבית, וזה גם אף פעם לא נגמר. הוא לא מעריך את המסירות שלי לבית ולילדים…"
אדם שנמצא בתוך הבועה שלו, נמצא בעצם בכלא עצמי ואינו מודע לכך שהוא כלוא. לכן הוא גם לא ינסה לצאת מעצמו ולהיפתח למציאויות נוספות. הוא לא יודע שיש אפשרויות חיים אחרות. (גם אדם כילי = קמצן, נמצא בכלא עצמי שרואה רק את צרכיו בלבד).
מדבריה ניכר שייתכן שבעלה התייאש ממנה ובחר לברוח מההתמודדות איתה, כי אולי הוא אומר לעצמו שאין עם מי לדבר. הוא מוותר, כנראה בלית ברירה, על חיי זוגיות כפי שהיה רוצה, והוא רק מגיב למציאות ולא מצליח ליזום מערכת יחסים טובה יותר. שניהם סובלים מאוד. הם מייחלים לקשר זוגי ואינם יודעים כיצד ליצור אותו. מצב כזה בונה חומה ביניהם. חסר קשר הדדי. הם גרים באותו בית, אך הם לא מקיימים קשר זוגי.
האתגר שלי עם שני הוא לאפשר לה לצאת מהכלא העצמי ולראות אפשרויות נוספות של חיים זוגיים, בתקווה שבהמשך גם בעלה יגיע וה"ריקוד הזוגי" ביניהם ישתנה. כך שהיא תצליח לראות את נקודת מבטו של בעלה והוא יתחיל ליזום במקום רק להגיב.
שאלתי אותה איך הזוגיות של ההורים שלה נראתה.
"ככה גדלתי. אמא שלי ממש התמסרה אלינו הילדים, שיהיה נעים לנו עם בית נקי ואוכל חם כל יום, ולא היינו ילדי מפתח כמו שילדים אחרים היו מסכנים. לכן חשוב לי גם לגדל ככה את הילדים שלי."
"נכון. חשוב שילדים יגדלו עם אמא מסורה כמו אמך וכמוך."
"ואבא שלי התייחס לאמא שלי לא כמו שבעלי מתייחס אלי. אחרי העבודה, אבא שלי עזר לאמא במה שביקשה והכול היה בסדר…"
מדברי שני ניכר שהיא ראתה או קלטה מהוריה דגם זוגי טכני. האפשרות הבאה שנראתה לי היא לספר לה על זוגות אחרים, בהנחה שכשזה לא מדובר עליה, היא תהיה קשובה ובתקווה שתיפתח לעולמות נוספים בכלל ולמערכות יחסים זוגיות בפרט.
סיפרתי על דוגמאות של זוגיות רומנטית. כדי ששני תצליח לצאת מהבועה שבה היא נמצאת, נצטרך לשתף בעוד אפשרויות חיים זוגיים. דרוש זמן להפנמה, סבלנות וקבלה של הקצב של שני, וצריך לנסות בהמשך דרכים שונות כדי ליצור שינוי.
(הערה: ישנם טיפוסים כמו נרקיסיסטים ברמות שונות שהם נמצאים בבועה של עצמם ואינם מסוגלים לראות אחרים, אלא להשתמש באחרים לטובת עצמם. במקרים כאלה קשה לטפל, אם בכלל).