בשבוע שעבר, התמקדנו בכוונות הטובות ובתשומת הלב לתכונות חיוביות של המתקשים בקשב וריכוז, כדי שיתאפשר להתקדם לקראת זוגיות טובה.
אוהד וטלי הגיעו שוב והפעם עם תקווה שאכן יזכו לזוגיות טובה, על אף שעדיין אינם יודעים כיצד.
הזמנתי כל אחד מהם לשתף בקשיים זה מול זו. כי המודעות לקשיים היא חלק ניכר מהרצון והיכולת לפתור אותם.
הדגשתי להם את ההבדל בין זוגיות לבין הורות. בד"כ כשיש קשיים למי שיש לו בעיית קשב וריכוז, בן הזוג השני, מנסה לנהל אותו בהתארגנות, בתיאום זמנים וכד', מבקר אותו, וההרגשה המתקבלת היא של תפקוד הורה-ילד ולא של קשר זוגי. כי בזוגיות קיים שיוויון, ערך ואחריות הדדית. על כן, כל אחד לוקח אחריות על החלק שלו שהוסכם ביחד.
גם אין להתנהל בתפקוד של מחנך-תלמיד. כי אז בן הזוג הסובל מנסה לעמוד בסטנדרטים שאינם שלו, פוחד מהביקורת שבן הזוג המבקר מרגיש את הביקורת כלגיטימית. כך יוצא שנוצר ריחוק רגשי וכעס של שניהם, כך ששניהם מפסידים.
בדקנו ביחד, דרכים לפתרונות טכניים שמתאימים להם. לדוגמא: היכן מניחים את החפצים החשובים לשניהם. כגון: מפתחות הרכב. מה מניחים בכניסת הבית ומה לא, מקום מוגדר מראש לאותם חפצים שקל יותר להשליך אותם בכניסה. כמו כן, בדקנו ביחד, כיצד לתכנן זמנים באופן שמתחשב בצרכים של שניהם ושכל אחד יבוא לקראת השני, כך ששניהם יהיו מרוצים. (ידוע שזמנים אצל מי שיש לו קשיי קשב וריכוז, הם זמנים בקנה מידה אחר, כאילו שניהם מדברים בשפות שונות בנושא הזמנים.)
למרות ההסכמים, עדיין יהיו דברים שלא יתבצעו כפי שסוכם. לא מפני חוסר רצון ואכפתיות, אף שזה נראה כך, אלא מפני שקשה להם. כאן נדרשת סבלנות מצד בן הזוג הדייקן לתהליך, ועליו לשמוח על כל התקדמות ולו הקטנה ביותר. חשוב להביע במילים ולעודד כשרואים שינוי בשפה זוגית בוגרת ומכובדת ולא כמו שמעודדים ילד. לדוגמא: "אני רואה את המאמץ שלך לשים את החפץ הזה במקום שהסכמנו עליו והמאמץ והאכפתיות שלך כלפי, מרגשת אותי…" ולא: "כל הכבוד לך שהצלחת. איזה יופי…".
תרגלנו בחדר, כיצד לתקף רגשות של השניים בסיטואציה נתונה, ברגע מסוים בהווה. זה אומר שמעבירים מסרים הדדיים שאנו מבינים את החוויה של האדם. מבטאים רגשות, רצונות, כאב, מחשבות, פעולות, מבינים ומקבלים אותם מעצם היותם.
רגשות – הם לב הקשר הזוגי. לכן חשוב לשתף ברגשות ולא לצבור רעלים רגשיים.
אוהד וטלי למדו ותרגלו בחדר, למה כל אחד זקוק מכל ההיבטים. ביטויי הרגשות קירבו ביניהם, והעיקר – למדו לקבל זא"ז כפי שהם ונוכחו לדעת שאכן, הזוגיות עשויה להיות טובה באמת.
