שאלה
רציתי לשאול, איך אפשר ליצור זוגיות מרעננת וטובה, אחרי שאנחנו נמצאים כבר בשחיקה כבר זמן רב?
כבר יש לנו דעות שליליות ומקובעות האחד על השני באופן הדדי.
אני רוצה מאוד לחדש ימינו כקדם. בעלי הוא אדם טוב. אבל אני מתביישת ליזום קשר קרוב יותר, במיוחד כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שאני לא רוצה אותו. האמת שהוא צודק במה שהוא מרגיש. אז איך אני מעוררת את הרצון שלי, כי בסה”כ גם אני סובלת ואני רוצה לחיות טוב.
תשובה
אכן הדינמיקה שקיימת ביניכם היא תוצאת השחיקה, שחייתם את ההכרח “העסקי” בחייכם המשותפים כנשואים ולא שמתם לבכם לחיבור הנשמתי שביניכם.
אף פעם לא מאוחר, גם אם קצת קשה יותר. הרצון שמתעורר בך, הוא אות מבשר טוב ואני מעריכה/מאמינה מניסיוני שבעקבות רצונך גם הוא ירצה.
תחילה, כדאי שנלמד מהי אהבה ובפעם הבאה – כיצד לאהוב באופן מעשי.
אהבה מתקיימת כאשר צורכי האחר חשובים לך כשלך. “ואהבת לרעך כמוך”.
אהבה היא נתינה לאחר – לאחר שנתת לעצמך. כי כאשר את מלאה בטוב פנימי, יש בך יכולת להעניק מעצמך לזולתך.
נתינה : “לאשר ייתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו כאמור, ואז יבחין ויבין, כי זה אשר זר נחשב לו, הוא רק מאשר טרם נתן לו ועוד לא היטיב עמו. אם יתחיל להיטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר כולם המה קרוביו, כולם אהוביו כי בכולם יש לו חלק ובכולם התפשטה עצמותו” (מכתב מאליהו ח”א הרב דסלר-קונטרס החסד).
כלומר, הנותן, משאיר אצל השני חלק ממנו, כך שהוא אוהב את השני, כי יש בשני חלק ממנו. כי תמיד: האדם קרוב אל עצמו תחילה. כאשר הוא מלא, יש לו מה לתת לאחר.
נטילה – היא השלמת חיסרון באדם, כך שהשני מרגיש מנוצל.
נתינה – נובעת משלמות באדם ורצון למלא חיסרון הזולת.
אלה כללים אוניברסאליים. לכן גם באומות העולם, ניתן לראות את חכמת הנתינה:
“תכלית יחסי האהבה, אינה לספק לך אדם אחר שעשוי להשלים אותך, אלא, שיהיה לך אדם אחר שעמו תוכל לחלוק את השלמות שלך”. (ניל דונאלד וולש)
מי שמחפש אדם אחר שישלים אותו, הוא תלוי באחר. זוהי השלמה חיצונית שאין בה יציבות. מפני שכאשר האחר לא מספק לו השלמה, הוא נותר מרוקן ומאוכזב.
לעומת מי שמרגיש שלמות עצמית (גם כשאינו מושלם), יש בו עוצמה ויציבות, מכיוון שהוא חי ופועל בזכות עצמו.
מה נותן לאדם עוצמה פנימית שאינה תלויה באחר ובמציאות זמנית?
הידיעה , ההכרה וההרגשה שכל אחד מאיתנו נברא בצלם אלוקים שהוא מקור כל הנתינה בעולם.
פעולת נתינה שמכוונת ונעשית למטרת חיבור נשמתי, היא פעולה נצחית, והיא גם פיזית-גופנית. (כי הגוף הוא השפה של עולם המעשה.)
והערך הנצחי, הוא זה שנותן יציבות, אהבה ושמחה.
כדי שתגיעי להתחדשות בזוגיות עם בעלך, כדאי שתבדקי לפני כן:
- האם את מרגישה שיש בך ערך עצמי שלא תלוי באף אחד?
- האם יש לך סיפוק בהתנהלות הכללית שלך: עם הילדים, עם העבודה שאת נמצאת בה, הורים (אולי יש עדיין טראומות מילדות שלא עובדו), חברות וכד’.
אם לא, זה הזמן לקבל עזרה מקצועית בהכרת הערך העצמי הקיים בך ובהתנהלותך בסביבת החיים שלך, כך שתרגישי סיפוק ואהבה עצמית פנימית.
כאשר תרגישי סיפוק והנאה עם עצמך, תהיי פנויה רגשית לראות את הטוב, לשמוח, לאהוב וממילא גם להעניק מהטוב שיש בך שבזכות כך רק יוסיף ויתעצם.
כי נתינה ממקום מלא, ממלאת את האדם ומשמחת אותו יותר ויותר.
בפעם הבאה, אכתוב בעז”ה, כיצד לחדש את האהבה באופן מעשי.
