שאלה
אנחנו נשואים עשר שנים עם ארבעה ילדים, ובשנים הללו היו לנו יותר ירידות מאשר עליות.
בזמן האחרון, אני כבר לא מרגיש אהבה כלפי אשתי ושנינו סובלים מזה. דברים קטנים שהיא אומרת או עושה מעצבנים ודוחים אותי. את בטח רוצה לדעת למה? אז אגיד לך.
אני מנסה להגיע איתה לשיחות עומק והיא רדודה מחשבתית. מה שמעניין אותה, זה קניות ובילויים עם חברות. הכי קשה לי שהיא מזכירה את אמא שלה בתגובות שאגב, גם היא לא סובלת את אמא שלה. אני מרגיש כלוא במערכת יחסים שאין לה תקנה, כי הרי היא לא תשתנה. אז מצד אחד, אני לא רוצה לפרק ולהתגרש, כי יש ילדים ומצד שני, אני רוצה לחיות באהבה ולא בסבל ממושך כזה. אודה לך אם תוכלי לעזור לי, איך לצאת מהמצב השלילי הזה ששנינו וגם הילדים סובלים.
תשובה
אני מרגישה את הכאב האמיתי שלך והתחושה של אין מוצא רגשי, מתסכלת ביותר.
כדי להתייחס למצבך האישי, אני צריכה לשאול ולהכיר אותך, כדי לענות למה שמדויק לך. במסגרת הזאת, אכתוב באופן כללי, בתקווה שכתיבה זו תעזור גם לאחרים, גברים ונשים כאחד.
אני משערת שכיוון שבחרתם להתחתן, היו גם מצבים רגשיים חיוביים ביניכם. אלא שבמרוץ החיים, ייתכן שחוויַת היחד המרגשת, התכסתה באינטנסיביות החיים. אינני יודעת, מה עברתם במהלך החיים המשותפים. אכתוב באופן כללי, מה קורה בין בני זוג בדרך כלל אם הם לא עומדים על המשמר בחיזוק הזוגיות.
קוראים לזה: שחיקה. בחיים יש מטלות רבות סיזיפיות שעלולות לגרום לשחיקה. כמו: התמודדויות עם פרנסה במקום עבודה, טיפול יום יומי בילדים והאתגרים שהם מציבים מידי יום, וכן קונפליקטים ביניכם, שהרי אתם שונים. קונפליקטים עלולים לגרום למאבק גלוי או סמוי. אין ספק שמצבים מעין אלה גורמים לכעסים, אכזבות וריחוק רגשי. מצבים כאלה שנוצרים בכל מערכת יחסים זוגית, אם "זורמים" איתם, מגיעים לשחיקה שנוצרת עקב תשישות פיזית, נפשית ורגשית לאורך זמן, ללא עצירה ובדיקה, כיצד לחיות באופן שחדוות החיים תחזור לכל אחד מבני הזוג ולמרחב הזוגי שביניכם.
בפעם הבאה, אכתוב על התחדשות בנישואין. ובינתיים, ממליצה לך להתבונן על החסרונות של אשתך במשקפיים מקטינות ועל יתרונותיה שבוודאי יש בה, במשקפיים מגדילות. (אשמח שתכתוב לי, מה זה שינה אצלך.)
אני משערת שכשהתחתנתם ראית באשתך פשטות וקלילות שקסמו בעיניך והרגשת השלמה. אלא שעתה, כשאתה ממוקד על החסרונות, אתה רואה בה רדידות. ככל שתתבונן בעין טובה, תחזור לראות שוב את החלק המשלים שלה שחסר אצלך ותשמח בה.
חשוב להבין שמצבי שחיקה, נורמטיבים בחיי בני הזוג. אלא שכאשר שמים לב על מה שקורה ביניכם ואתם עוצרים לרגע, נפגשים ומדברים על מה שמרגישים ואיך כל אחד מכם מתייחס למה שקורה, עצם השותפות כבר מרגיעה והאתגר הופך למנוף שמעלה אתכם ומחבר ביניכם. כשמרגישים ירידה ולו הקטנה ביותר, צריך למצוא ביחד את הדרכים שמחזירים למסלול האהבה.
הקב"ה בחר בנו כעם סגולה והתחתן איתנו במעמד הר סיני. לא ארך הזמן וכבר חטאנו לו וטעינו (ותעינו). הסגולה שבנו התכסתה. בכל זאת, בורא עולם לא ויתר עלינו. אגב, הוא גם ידע שעם כל יתרונותינו, יש בנו גם חסרונות רבים ובכל זאת רצה בנו וגם לא ייפרד מאיתנו לנצח. ואולי את חסרונותינו הוא ממנף ליתרונות, כך שתמיד ירצה בנו.
נלמד ממידותיו של הקב"ה . כשנתנהג על פי מידותיו, ככל שנוכל, נצליח להתאים זוגיות של מטה לזוגיות של מעלה והאושר יהיה מנת חלקנו, בוודאי.
יהי רצון שבחג השבועות הקרב, נחוש את אהבתו יתברך ואת אהבתנו זה לזה.
