קיבלתי מייל מרעיה צעירה בתחילת הנישואין שהתחתנו זמן קצר, לפני פרוץ המלחמה ובעלה התגייס.
“עוד לא התחלנו לבנות את הזוגיות שלנו כראוי וכבר אני מוצאת את עצמי לבד. עד שהוא מצליח להתקשר, אני בוכה במקום לשוחח איתו. חוץ מכמה דברים טכניים, אני לא יודעת מה לומר ומה לא לומר. בנוסף, חיים חדשים מתרקמים בתוכי ואני מאד רגישה ולא מכירה את עצמי כזאת והוא לא יודע מה לומר לי. שנינו לא מכירים עדיין את עצמנו ובוודאי לא במצב הריון. הכול כל כך מבולבל ואני מרגישה שהזוגיות שלי בהמתנה עד… מי יודע?
אשמח אם תוכלי לעזור לי/לנו, כיצד לבנות את הזוגיות במצב הזה.
תשובה
אני מעריכה את בקשתך ואחריותך, לבניין הזוגי שלכם. הוספת שתשמחי שאכתוב, כי את מאמינה שיש כלות צעירות במצבך וייתכן שמה שאכתוב יעזור להן, אשרייך.
אני רוצה לחזק את שאלתך. התורה מלמדת אותנו שבזוגיות חדשה, יש חשיבות לשנה שלמה של: “נקי יהיה לביתו שנה אחת… ” (דברים כד, ה). זה נכון במלחמת רשות. אותה התורה, מצווה לצאת למלחמת מצווה כמו שאישך יצא ועוד רבים כמוהו, “אפילו חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה”. אם כן, כיצד בונים זוגיות ראשונית יציבה במצב המלחמה, כאשר מצד אחד, “נקי יהיה” ומצד שני “חתן יוצא מחדרו” ?
- בזמן החופה, העליתם את ירושלים על ראש שמחתכם. זה ביטוי של שייכות הזוג הפרטי כחלק בלתי נפרד מעם ישראל והמחויבות לבניין הארץ וירושלים, מתוך הזוגיות. כשאתם משתפים זא”ז בגישה ובמטרה כזו שמכתיבה את כל דרך חייכם, תוכלו להרגיש את מה שאמרה אביגיל לדוד, “כי מלחמות ה’ אדוני נלחם” (שמואל א’ כה, כח) ו”עזרת ה’ מיד צר” (רמב”ם). כשיש גובה רוחני אמיתי המקושר לתורה, חיי המעשה מכוונים בהתאם. הנה אתם זוכים, עם כל הקושי, למלא את ההבטחה הלאומית שהבטחתם בחופה.
- מניסיוני, כשמתחילים זוגיות מתוך מצבים קשים, אזי כשיש גישה ומטרה משותפת, נוצרים כוחות לעמוד בכל האתגרים. לאחר זמן מגלים, עד כמה מצבים אלו בונים ומחזקים את הזוגיות, וההשפעה הברוכה תהא ניכרת גם בילדיכם. מתוך גישת חיים כזו, ניתן להתייחס לאפשרויות שיעזרו לצלוח תקופה זו באופן שייטיב לכם.
- מכיוון שזה המצב, חשוב שתנצלי את הזמן האישי למנוחה, לפינוק אצל ההורים, למפגשים עם חברות, ללמידה על זוגיות, ללימודי הכשרה מקצועית וכל מה שיקדם אותך באופן אישי.
- חשוב שתשתפי אותו בתחושותייך. כשאת בוכה – כי את רוצה שיהיה קשוב אלייך, ללא מתן עצות, הוא עדיין לא כ”כ יודע מה לעשות עם בכי של אשה. את יכולה לומר לו מראש, מה הבכי שלך מבטא ומה את מצפה ממנו שיאמר לך, כשאת בוכה.
- ניתן לומר שמערכת היחסים התקשורתית, היא כמו כשהייתם חברים ומאורסים. הגעגועים לביחד הזוגי קיימים וכדאי לבטא אותם. זה מפתח את המקום רגשי האוהב, גם שלך וגם שלו.
- כשנמצאים בבית, בשיחה זוגית מקרבת, יושבים ביחד, רואים זא”ז ומשתפים במחשבות וברגשות ויש זמן להבין ולהרגיש זא”ז. במצב המלחמה, אם קשה לך לדבר באופן חופשי, אפשר לכתוב לו את כל מה שיש בליבך. כשאת כותבת, את שוקלת, מה חשוב לך לומר לו. כך גם יתאפשר לו לקרוא כמה פעמים ובכך להבין אותך יותר, ולבנות בתוכו את היחס הנכון לנשיות שלך.
- חשוב מאד שתשתפי אותו בתחושות הפיזיות והנפשיות-רגשיות שלך, באשר להתפתחות ההריון. זה בונה קרבה רגשית ביניכם וגם מכין אותו לאבהות.
אנחנו אמונים על השגחת ה’ עלינו בפרט ובכלל. אם נישאתם בתקופה כזאת, כנראה שאתם מסוגלים לבנות את הזוגיות שלכם, יחד עם תרומתכם הלאומית, בהתאם לייעודכם בעולם.
*קיים ארגון צל”ש (צבא לשם שמים) שיש בו קבוצות ווצאפ של נשות המגויסים. כדאי לברר אם יש קבוצה גם לזוגיות חדשה, או להציע ליצור קבוצה כזו. קבוצה עשויה להיות תומכת רגשית ומציעה עצות להתמודדויות טכניות, זכויות וכד’.
